‏הצגת רשומות עם תוויות 'זכויות אדם'. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות 'זכויות אדם'. הצג את כל הרשומות

ד"ר ג'ין שארפ - צ'ה גאוורה של המאה ה- 21?

ניר בומס וניב ליליאן כתבו ב 2008 "כיצד פרופסור קשיש אחד מבוסטון, אחראי לכל המהפכות הפוליטיות הגדולות של זמננו, ואיך הפך לאימתם של רודנים בכל רחבי העולם? סיפורו של ג'ין שארפ". וכך הם מספרים עליו במאמר:

שלטונות רודניים סבורים כי ג'ין שארפ הוא אדם מסוכן. בסרט שהוקרן באיראן בפברואר השנה תואר ג'ין שארפ כאויב האומה האיראנית, ואילו ביוני הכריז הוגו צ'אבז על שארפ כאיש החותר תחת משטרו בוונצואלה. בוויטנאם נעצרו פעילי אופוזיציה כשברשותם כמה מכתביו האחרונים.

...הוא לא מצטייר כלוחם החירות הטיפוסי. אבל מסתבר שהיום כבר לא צריך להיות צ'ה גאוורה כדי להנהיג מהפכות. באמצעות מקלדת המחשב, ובעיקר באמצעות האינטרנט , מילותיו המושחזות היטב הצליחו לגמוא במהירות את המרחקים שהוא ומקלו לא היו מספיקים לעבור.

התנועה למען זכויות האקטיביסט

"מי שקשר את גורלו – כתוצאה מייחוס משפחתי או החלטה פרטית – בגורל הארגונים הבלתי ממשלתיים בישראל הבטיח לעצמו פרנסה, ולו מינימאלית, אך לפחות מספקת, למשך לרוב חיי הבוגרים."

"של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על יונתן שפירא"

יונתן שפירא (Free all ghettoes) הוא דמות שילמדו אותה, יונתן שפירא הוא רובין הוד, יונתן שפירא הוא אנדרי סחרוב, יונתן שפירא הוא המגדלור שלנו, הוא הבחור הטוב ביותר בישראל, איש גיבור, אציל נפש, מקור של אור ותקווה לאלפי ישראלים ופלשתינים מושא הערצה של אלפי אנשים רודפי שלום וצדק ברחבי העולם - כך על פי  נורית אלחנן פלד, אשתו של רמי השט ביאכטה בחברתו של יונתן שפירא, המתקשה למצוא מילות קילוס ליונתן שפירא המופלא בראיון לרשת ב - "של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על יונתן שפירא".

"תחזרו לאושוויץ" זו היתה התשובה של "פעילי שלום" ב'מרמרה' לפנייה בקשר של חיל הים אליהם


Israeli Navy warning: "You are approaching a naval blockade"
Passenger 1 respond: "Shut up, go back to Auschwitz"
Passenger 1 respond: "We're helping Arabs go against the US, don't forget 9/11, guys"

"כאן חיל הים הישראלי, אתם עומדים להכנס לאזור שהוא תחת סגר ימי"
התגובות מן האוניה:
פעיל שלום 1 במבטא ערבי: "תסתמו את הפה, תחזרו לאושוויץ"
פעיל שלום 2 נשמע  אמריקאי, "בוב דילן" סטייל: "אנחנו עוזרים לערבים נגד ארה"ב, אל תשכחו את 11/9, חבר'ה".
ובערוץ 10 (והם לא לבד) המשיכו לכנות אותם פעילים, מפגינים.

אנה בלצר פורסת את האסטרטגיה העומדת מאחורי 'הפעילות למען שוויון זכויות'

ועוד קצת על בלצר, Anna Baltzer, רק בגלל ההזדמנות להבין קצת יותר מה מסתתר מאחורי התדמית הנקיה והאידיאליסטית של אותם 'פעילי זכויות אדם' בחו"ל, אלה המתרכזים אקסלוסיבית ב'זכויות' הפלשתינים. בראיון נינוח ואוהד ל Palestine Note  נשאלת, ממש לקראת סיומו, שאלה אחת לפני אחרונה: מהו לדעתך הפתרון האידיאלי לשאלת המדינה הפלשתינית?
בלצר
: בעיני, כמה מדינות זו לא השאלה כמו האיכות של המדינות הללו. הבסיס לכל פתרון חייב להיות [מנקודת ראות של] דמוקרטיה ושוויון זכויות... אם זה יבוא לידי ביטוי בפדרציה, במדינה דו לאומית, במדינה אחת, זה ממש לא חשוב, אלא שקשה לדמיין שזה יכול לבוא לידי ביטוי בפתרון 'שתי המדינות' כל עוד אחת המדינות ממשיכה להגדיר את עצמה כמדינת הלאום היהודי, שמעצם טבעה שוללת מהפלשתינים את מימוש הזכויות המלאות שלהם...

"בחירתה של סופי" - הגירסה העזתית

ברברה לובין, סבתה אמריקאית חמודה באמת, יהודיה כמובן, עם לב רחב רחב. עסוקה בלהציל את העולם ואת ילדי עזה בפרט.

בבלוג שלה Notes from Palestine היא פירסמה את הסיפור הבא:
23 ינואר, 2009

ביום רביעי, לאחר 10 שעות מפרכות במעבר הגבול רפיח שבין מצרים לפלסטין נכנסנו סוף סוף, שרון ואלאס (תומכת ותיקה של MECA) ואני לרצועת עזה.

יש כל כך הרבה לספר מהיום הראשון שלנו בעזה. כל כך הרבה כאב והרס. אבל יש סיפור אחד במיוחד שאני חושבת שעל העולם לשמוע. שמעתי על אמא שהיתה בבית עם עשרת ילדיה, כאשר חיילים ישראלים נכנסו לבית. החיילים אמרו לה שעליה לבחור חמישה מבין ילדיה "למסור אותם כמתנה לישראל." כאשר החלה לצרוח באימה הם חזרו על הדרישה ואמרו לה שהיא יכולה לבחור או שהם יבחרו במקומה. אז, רצחו החיילים הללו חמישה מילדיה מול עיניה. היום למדתי שהמושג "מוסר יהודי" באמת מת. אנחנו יכולים להיות פאשיסטים, טרוריסטים, נאצים כמו כולם. על הקהילה הבינלאומית לדרוש שדברים כאלה לא יוכלו לקרות שוב לעולם..."

חיסול ממוקד (ולא ממוקד) בלי בג"ץ ובלי 'בצלם'


פעולה שגרתית של מטוסי אפאצ'י אמריקאים בבגדד

ובזמן אחר ובמקום אחר, פקיסטאן. בכתבה בוושינגטון פוסט מסופר על פעולה שגרתית במלחמה שמנהל ה-CIA נגד הקיצונים בפקיסטן. מזל"ט תקיפה צופה על מתחם מגורים: מנהיג הטליבאן היה צפוי להגיע תוך זמן קצר; טיל של ה CIA יועד להרוג אותו.

בבוקר ה 5 באוגוסט, נודע לליאון פאנטה (Leon Panetta) מנהל ה-CIA, שמונה לתפקיד ע"י הנשיא ברק אובמה, כי בייטולה מחסוד (Baitullah Mehsud) עומד להגיע לבית חמו, לצורך טיפול רפואי. פאנטה אישר את את החיסול הממוקד.

שעות מספר מאוחר יותר, במטה ה-CIA בלנגלי מזהים את מחסוד בצילומי המזל"ט, הוא נראה נח על גג הבית, הוא לא היה לבד.
פאנטה נשלף מפגישה בבית הלבן של הנשיא אובאמה, ונאמר לו כי אשתו של מחסוד גם היא על הגג, מעניקה עיסוי לבעלה. מחסוד, מבוקש המעורב בפיגועי התאבדות וברצח ראש ממשלת פקיסטן לשעבר, בנזיר בהוטו, היה היעד הראשי. פאנטה פקד: Shoot.
שני טילים נורו על הבית, מחסוד בן ה 29, אשתו (השנייה) ואביה נהרגו בהתקפה, בנוסף נפצעו גם ארבעה ילדים.

בחירתו של פאנטה, חבר קונגרס לשעבר, ע"י אובאמה לראשות ה-CIA, נחשבה החלטה מפתיעה. במהלך 13 החודשים בהן הוא מכהן בתפקיד, פאנטה הוביל מתקפה חסרת רחמים על אל קאעידה ופעילי טאליבן בפקיסטן, מקיים בכך את הבטחתו של אובאמה לרדוף אותם באופן תקיף יותר מאשר קודמו.
לבד מנכונותו להשתמש בכוח לא היה בקורות חייו דבר (הוא שימש קצין מודיעין צבאי בשנות ה 60) שהצדיק את מינויו למנהל ה -19 של ה-CIA, זו הסיבה שגבר על מועמדים אחרים, ספקנים ממנו מתוך הסוכנות ובגבעת הקפיטול.

בהמשך מרואיין פאנטה ואומר:
"בכל פעם שאני נדרש לקבל החלטות שנוגעות לחיים ומוות, אני לא מתייחס לכך בקלות ראש. זו החלטה רצינית, ועדיין, אני מרגיש נוח מאוד איתן, משום שאני יודע שמדובר באנשים שמאיימים על ביטחונה של ארצות הברית ושמוכנים לתקוף אותנו בכל רגע נתון".

למחרת פיגוע התאבדות בו נרצחו שבעה סוכני CIA באפגניסטן כנקמה על החיסול, התבטא בישיבת צוות:
"אנחנו מצויים במצב של מלחמה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסס... העובדה היא שאנחנו עושים את הדבר הנכון, ואני מתכוון להמשיך כך עד שננצח את ה" sons of bitches" הללו."
כותב על כך עדי שוורץ:
מעניין להשוות את מדיניות החיסולים האמריקאית ב”זירה המשנית” הזאת למדיניות של צה”ל בשטחים, שעלתה לדיון שוב בספיחיה של פרשת ענת קם. לפי נתונים של ארגון “בצלם”, מאז תחילת האינתיפאדה בשנת 2000 ועד סוף שנת 2008, נהרגו 387 פלשתינאים בתקיפות של סיכולים ממוקדים בשטחים. לעומת זאת, מאז 2004 ועד היום נהרגו בתקיפות מקבילות של הצבא האמריקאי (בפקיסטאן בלבד!) בין 875 ל-1,291 בני אדם, כלומר בין פי שניים לפי שלושה (הטווח הגדול נובע מקושי לוודא מספרי מתים בשטחים ההרריים של פקיסטאן).
... על כל מבוקש שניסו האמריקאים להרוג, נהרגו גם עשרה אזרחים. ישנן הערכות שמדברות אפילו על 15 אזרחים על כל מבוקש. ומה היחס בישראל? לפי נתוני “בצלם”, מתוך 387 פלשתינאים, 234 היו מבוקשים ו-153 היו אזרחים (קצת פחות מ-40%).
המנוח עם החבר'ה

יועצת הנשיא הסורי גם היא בלוחמים למען זכויות אדם

The Delegitimization of Israel
The Decade of the Victory for Freedom and Justice in Palestine
By Bouthaina Shaaba

כותבת המאמר היא בוטאינה שעבאן Bouthaina Shaaban, יועצת פוליטית ויועצת לענייני תקשורת של אסד, נשיא (הדמוקרטיה החופשית) סוריה.
הבימה: כתב עת חשוב של השמאל העולמי Counter Punch (המפרסם את מאמריה באופן קבוע).

שני עשורים לאחר שחרור נלסון מנדלה מהכלא ב -11 בפברואר 1990, לוחם החירות והצדק הזה הוא דוגמה חיה לכך שמי שהפכו בני אלמוות הם לוחמי החופש ולא הסוהרים שלהם. מי זוכר היום את שמות אלה שכלאו ועינו את מנדלה? מי בכלל זוכר את שמותיהם של השליטים אשר כלאו אותו ואת חבריו? אותם השליטים חשבו שהם ניצחו כי לא ראו את לפיד החופש והזכויות שמנדלה ואנשיו נשאו. הם לא הבינו שהלפיד הזה ישלח אותם לאבדון בעוד ששמות אלה שלחמו למען הצדק והחופש ייכתבו באותיות של זהב. [הס מלהזכיר את ריאד אל טורק, לוחם החופש הסורי, ויקיפדיה]

מה בדיוק מזכיר לנעמי חזן רדיפת יהודים בשנות השלושים בגרמניה הנצית?

"אני גם משוכנעת שאילו הייתי גבר לא היו מדביקים לי קרן כזו על המצח. זה שוביניזם מהסוג הנמוך ביותר. לקחו דמות מספרי ההיסטוריה וציירו אותה כזו חצי יהודייה עם אף ארוך, ובאמת יש לי אף ארוך, וחצי מכשפה, והכל במיטב הסגנון של שנות השלושים".
 
מה בתמונה (מימין) הוא "מיטב הסגנון של שנות השלושים" / שוביניסטי / נאצי / רדיפת יהודים-אנטישמית? 
או כפי שכותב המראיין שלום ירושלמי: "חזן נראית שם בקריקטורה ילדותית, אפה ארוך במיוחד והיא עוד צימחה קרן ירוקה במצחה שמנגחת את דגל המדינה."

נעמי חזן והמראיין האוהד קצת מתבלבלים במספרים. מישהו אולי לא קרא את הדו"ח?

נעמי חזן, יו"ר הקרן לישראל החדשה, מגיבה בראיון (מוסף סוף השבוע, מעריב) כאוב ורוגז על הדו"ח של ארגון "אם תרצו".
המראיין שלום ירושלמי שואל:
את יכולה להבין את הזעם כלפייך? לפי הדוח של "אם תרצו", 92 אחוז מהעדויות שאב השופט גולדסטון מארגונים שאותם הקרן שלכם מממנת.


דו"ח של מכון ראות: ישראל נתונה למתקפה מצד רשת עולמית שפועלת לדה-לגיטימציה שלה

בשנה האחרונה, ישראל נתונה למתקפה מדינית וביקורת גלובלית שהפכה במקומות רבים לקריאת תגר על עצם זכותה של ישראל להתקיים. זוהי מתקפה אפקטיבית על המודל הפוליטי והכלכלי של ישראל, לתהליכים אלה יש השלכות אסטרטגיות שבאות לידי ביטוי בצמצום מרחב התמרון הישראלי להגן על עצמה, והיא עלולה להתפתח לכלל איום קיומי בתוך מספר שנים.

מחקר: מעורבות הקרן לישראל החדשה בדו"ח גולדסטון

ארגון "אם תרצו" (להלן: ארגון הימין הקיצוני, כך בתגובות) פרסמו דו"ח מושקע ומעמיק, ובו ניתוח מעורבות הקרן לישראל החדשה בדו"ח גולדסטון ובכלל בציבוריות הישראלית.
הניתוח מעלה כי 16 ארגונים שמממנת הקרן, ובגאווה לא מוסתרת מכנה אותם "ארגוני הקרן", תופסים מקום משמעותי ביותר בין מקורות המידע עליהם מתבסס דו"ח גולדסטון בהאשמותיו נגד צה"ל. בדו"ח מופיעות 1,208 הערות שוליים, המכילות 1,377 הפניות למקורות מידע שונים (אסמכתאות). חלק משמעותי מאסמכתאות אלו מפנות לארגוני "הקרן לישראל החדשה".

92% מבין הציטוטים התומכים בטענות נגד ישראל - מתוך ארגונים ישראלים - מקורם בארגונים הממומנים ע"י הקרן לישראל החדשה. נראה, כך נכתב בדו"ח, שבלעדי פרסומי הקרן לא היה לגולדסטון ביסוס לרוב טענותיו מארגונים ישראלים. יש כאן תופעת "פורפטום מובילה" מדהימה. הארגונים הלוחצים להקמת הועדה הם אותם הארגונים עליהם מתבסס הדו"ח כדי להצדיק את טענותיו נגד צה"ל וישראל, וחלקם הגדול בתמיכת הקרן.

ועוד, כל העסק פועל בסירקולציה מדהימה:
כפי שנאמר, חלק משמעותי ובולט מתוך כלל מקורות המידע שעליהם מסתמך הדו"ח, שייך לאותם ארגוני- בת של הקרן.
נוסף להם, גורמי תקשורת וארגונים מחו"ל המצוטטים בדו"ח, הם מצידם מצטטים, לביסוס טענותיהם, את דבריהם של אותם הארגונים מהקרן
כך שהערות השוליים המפנות לאותם גורמים בתקשורת, הם בעצם חזרה על טענות ארגוני הקרן, אלא שהפעם הן מופיעות כציטוט מפי אנשי תקשורת המביאים את דברי אנשי הקרן.
ובסיבוב פרסה: חלק מהארגונים, הזוכים לפרסום טענותיהם בעזרתו של דו"ח גולדסטון, מתבססים לאחר מכן על קביעותיו של הדו"ח כגושפנקא אובייקטיבית ובין-לאומית להאשמותיהם כלפי מדינת ישראל.

דו"ח פרידום-האוס (Freedom House): לראשונה, הורדת דירוג חופש העיתונות של ישראל ל'חופשית באופן חלקי'

  • Cnn.com, Israel -- once the only country to be consistently rated free by the group in the Middle East and North Africa -- was ranked as "partly free" because of the Gaza conflict.
    The report cited "increased travel restrictions on both Israeli and foreign reporters; official attempts to influence media coverage of the conflict within Israel; and greater self-censorship and biased reporting, particularly during the outbreak of open war in late December."
  • כבר לא הדמוקרטיה הגדולה במזרח התיכון
    דירוג חופש העיתונות בישראל הדרדר ב-2009 למקום ה-93. בין המדינות שמקדימות את ישראל בדירוג: לבנון, איחוד האמירויות וכווית. msn
  • הארגון האמריקאי "פרידום האוס" הוריד את הציון הניתן למידת חופש העיתונות בישראל. לראשונה מזה 30 שנה ניתן הציון "חופשי חלקית".  נענע10
  • גדעון לוי לא מופתע: "כך ראוי. ישראל בעופרת יצוקה התנהגה כמו האפלות שבמדינות והעובדה שעד היום עיתונאים ישראליים לא מורשים להכנס לעזה זו חרפה וזה עושה צחוק מהביטוי חופש עיתונות", אמר אמש לוי בשיחה עם וואלה! ברנז'ה.
    נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר: "אני מניחה שהתוצאה הזו היא פרי מדיניות הממשלה במהלך עופרת יצוקה. בזמנו חשבתי ואף אמרתי שזה לא נכון למנוע מעיתונאים להיכנס. זה גם לא נכון כי השטח הושאר לעיתונאים המקומיים שודאי היו עוינים יותר מהעיתונאים הישראליים. זו תוצאה מאוד מצערת. אני מקווה שבין הלקחים שיילמדו מהמלחמה יילמד גם הלקח של ההתייחסות לעיתונאים הזרים". Walla

החלטה 194, דצמבר 1948, של העצרת הכללית של האו”ם - 'זכות השיבה'?

החלטה 194 אומצה ע"י מועצת הבטחון ב 11 בדצמבר 1948 בנסיון לגבש הפסקת אש שתסיים את מלחמת השחרור.
החלטת האו"ם כשלעצמה אינה מהווה נורמה משפטית מחייבת.
על החלטה זו נוהגים לבסס את 'זכות השיבה' והפיצויים.

להחלטה חמישה עשר סעיפים:
חמש הראשונות עוסקות בדרכים להפסקת אש.
ארבע הבאות עוסקות בפירוז ירושלים וסביבתה ובהגדרת תחום שיפוט בינלאומי בתוכה או סביבה. ההחלטה קוראת להגן על המקומות הקדושים ולאפשר גישה חופשית לבני כל הדתות. (גם ליהודים).
ההחלטה ייסדה ועדת פיוס שתחליף את המתווך מטעם האו"ם עליה הוטל להשיג "יישוב סופי של כל הסכסוכים בין הממשלות והרשויות הנוגעות בדבר". בועדה ישבו נציגים מארה"ב, צרפת ותורכיה.

פיסקה 11 - "פסקת הפליטים":
הפיסקה היחידה שעוסקת בנושא הפליטים. אינה עומדת בפני עצמה. אינה מתייחסת ספציפית לפליטים הערבים הפלסטינים, אלא לכל הפליטים שנוצרו עקב המלחמה, יהודים וערבים כאחד.
ולא במקרה: טיוטת ההחלטה שהציע הרוזן ברנדוט הכירה ב"זכות" של הפליטים (הערבים בלבד) לשוב לבתיהם בהקדם האפשרי. הנוסח שהתקבל היה שונה באופן מכריע: לאלה מהפליטים (במשתמע גם הפליטים היהודים) המבקשים לחזור לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם, יתאפשר לעשות כן במועד המעשי המוקדם.

האיחוד האירופי, הולנד, בריטניה וספרד פשוט רוצים לעזור לחברה הישראלית להתמודד עם הנעשה בשמה ולהכיר במחיר המציאות שאליה היא שולחת את מיטב בניה ובנותיה. כמה נחמד מצידם, לא?

'שוברים שתיקה' הינו ארגון של חיילים משוחררים האוספים עדויות של חיילים אשר שירתו ביחידות צה"ל השונות במהלך האינתיפאדה השנייה... מקרים של התעללות, ביזה והשחתת רכוש הפכו זה מכבר לנורמה
מן העדויות עולה תמונה חמורה של אופי הפקודות בכלל ואופי הוראות הפתיחה באש בפרט. אלו האחרונות ממחישות את עומק השחיתות שפשטה במערכת הצבאית.
ראיונות אלו מפורסמים, בין היתר, באתר הארגון, בחוברות שהארגון מפיץ, באמצעי תקשורת שונים וכן בהרצאות ברחבי הארץ ובסיורים מודרכים של הארגון לחברון.
למשל: חוברת עדויות בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, אשר באמצעותה ביקש "להעלות שאלות קשות לגבי אמינות הגרסאות הצה"ליות הרשמיות" הנוגעות לכשלים מוסריים במהלך המבצע.

[מכיון ש] החברה הישראלית ממשיכה לשתוק ולהכחיש את הנעשה בשמה... שוברים שתיקה משמיעים את קולם של חיילים אלו כדי להביא את החברה הישראלית להכיר במציאות שהיא יצרה... אנו מאמינים שהחברה הישראלית חייבת להתמודד עם הנעשה בשמה ולהכיר במחיר המציאות שאליה היא שולחת את מיטב בניה ובנותיה.
מתוך האתר הארגון "שוברים שתיקה"