‏הצגת רשומות עם תוויות Anna Balzer - אנה בלצר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Anna Balzer - אנה בלצר. הצג את כל הרשומות

התנועה למען זכויות האקטיביסט

"מי שקשר את גורלו – כתוצאה מייחוס משפחתי או החלטה פרטית – בגורל הארגונים הבלתי ממשלתיים בישראל הבטיח לעצמו פרנסה, ולו מינימאלית, אך לפחות מספקת, למשך לרוב חיי הבוגרים."

אנה בלצר פורסת את האסטרטגיה העומדת מאחורי 'הפעילות למען שוויון זכויות'

ועוד קצת על בלצר, Anna Baltzer, רק בגלל ההזדמנות להבין קצת יותר מה מסתתר מאחורי התדמית הנקיה והאידיאליסטית של אותם 'פעילי זכויות אדם' בחו"ל, אלה המתרכזים אקסלוסיבית ב'זכויות' הפלשתינים. בראיון נינוח ואוהד ל Palestine Note  נשאלת, ממש לקראת סיומו, שאלה אחת לפני אחרונה: מהו לדעתך הפתרון האידיאלי לשאלת המדינה הפלשתינית?
בלצר
: בעיני, כמה מדינות זו לא השאלה כמו האיכות של המדינות הללו. הבסיס לכל פתרון חייב להיות [מנקודת ראות של] דמוקרטיה ושוויון זכויות... אם זה יבוא לידי ביטוי בפדרציה, במדינה דו לאומית, במדינה אחת, זה ממש לא חשוב, אלא שקשה לדמיין שזה יכול לבוא לידי ביטוי בפתרון 'שתי המדינות' כל עוד אחת המדינות ממשיכה להגדיר את עצמה כמדינת הלאום היהודי, שמעצם טבעה שוללת מהפלשתינים את מימוש הזכויות המלאות שלהם...

אנה בלצר יהודיה אמריקאית מזן חדש

אנה בלצר (Anna Baltzer), צעירה יפהפיה, יהודיה אמריקאית, בת 29 בוגרת אונ' קולומביה, משתתפת בתכנית פולברייט, סופרת (כתבה ספר אחד ויחיד: "עדה בפלסטין: יהודיה אמריקנית בשטחים הכבושים") ו- נכדתם של פליטי השואה. היא גם מתנדבת ב'שירות הבינלאומי של נשים לשלום' - IWPS. כל עיסוקה בחיים הוא תיעוד של הפרות זכויות אדם בגדה המערבית ותמיכה בהתנגדות פלסטינית ה'לא אלימה' נגד 'הכיבוש'. כאשר היא לא בפלסטין, כך היא מספרת, היא מבלה את רוב זמנה בסיורים והרצאות בהן היא מציגה את המצגת שלה "החיים בפלשתין הכבושה: סיפורים של עדי ראייה וצילומים", ובקידום סיפרה הפופולרי. אין ספק קריירה מפוארת עושה הצעירה האמריקאית על גב הסכסוך המזרח תיכוני.

"בחירתה של סופי" - הגירסה העזתית

ברברה לובין, סבתה אמריקאית חמודה באמת, יהודיה כמובן, עם לב רחב רחב. עסוקה בלהציל את העולם ואת ילדי עזה בפרט.

בבלוג שלה Notes from Palestine היא פירסמה את הסיפור הבא:
23 ינואר, 2009

ביום רביעי, לאחר 10 שעות מפרכות במעבר הגבול רפיח שבין מצרים לפלסטין נכנסנו סוף סוף, שרון ואלאס (תומכת ותיקה של MECA) ואני לרצועת עזה.

יש כל כך הרבה לספר מהיום הראשון שלנו בעזה. כל כך הרבה כאב והרס. אבל יש סיפור אחד במיוחד שאני חושבת שעל העולם לשמוע. שמעתי על אמא שהיתה בבית עם עשרת ילדיה, כאשר חיילים ישראלים נכנסו לבית. החיילים אמרו לה שעליה לבחור חמישה מבין ילדיה "למסור אותם כמתנה לישראל." כאשר החלה לצרוח באימה הם חזרו על הדרישה ואמרו לה שהיא יכולה לבחור או שהם יבחרו במקומה. אז, רצחו החיילים הללו חמישה מילדיה מול עיניה. היום למדתי שהמושג "מוסר יהודי" באמת מת. אנחנו יכולים להיות פאשיסטים, טרוריסטים, נאצים כמו כולם. על הקהילה הבינלאומית לדרוש שדברים כאלה לא יוכלו לקרות שוב לעולם..."