18.7.2010
ז' באב תש"ע
לכבוד
פרופסור רבקה כרמי,
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון
שלום רב,
מחקר בשם "מדד הציונות" (2008), התחקיר המקיף שערכנו בעקבותיו (הסתה הדרה, והטיה אנטי-ציונית באוניברסיטאות, מאי 2010), ומחקר נוסף ביחס להרכב המחלקה לפוליטיקה וממשל שערכנו בימים אלו, מציגים לכאורה תמונה, לפיה המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון פועלת נמרצות וביודעין לקידום מסרים אנטי-ציונים חריפים, ויצירת אוירה של סתימת פיות למתנגדים למסרים אלו.
במחלקה 11 אנשי סגל, מהם 9 המעורבים בפעילות פוליטית המציגה עמדות של השמאל הקיצוני. 6 מתוך 11 חברי הסגל הקבוע של המחלקה חתומים על מכתב תמיכה בסרבנים. זאת בהנהגת ראש המחלקה, ד"ר ניב גורדון, המוכר כפעיל הקורא לחרם תרבותי, כלכלי ופוליטי בינלאומי על ישראל. שתי החוקרות המוגדרות כ"עמיתות המחלקה", מוכרות בקרב הסטודנטים כבעלות תפיסה אנטי-ציונית. 8 מתוך 19 מרצים מן החוץ של המחלקה מביעים עמדות שמאל רדיקליות. 3 מתוך 6 דוקטורנטים במחלקה חתומים על עצומת תמיכה בד"ר ניב גורדון לאחר קריאתו לחרם בינלאומי על ישראל. המחקר של 2008 גם מוכיח הטיה חריפה בתוכן סילבוסים של המחלקה. אלו מאופיינים בתוכן אנטי-לאומי ואנטי-ציוני.
משקלם היחסי של חברי הסגל האנטי-ציונים במחלקה לעומת משקל דעותיהם בקרב כלל הציבור בארץ מעורר חשש כבד לפיו הבסיס המרכזי לקבלת תפקיד ולקידום במחלקה אינו מקצועי אלא פוליטי, לפחות לא מקצועי טהור. גם לאור העובדה שבמחלקות הריאליות ובמדעים המדויקים תמונת המצב שונה לחלוטין, עולה המסקנה שייצוג היתר וההגמוניה של אנשי השמאל הקיצוני במחלקה נובעים מהעדר חופש אקדמי אמיתי, ומכך שבעלי ההשקפות האנטי-ישראליות מקדמים את אלו המחזיקים בעמדות דומות לשלהם.
אדישותך אפשרה לדיקטטורה אקדמית להשתלט על החופש האקדמי ולצמצם באופן ניכר את הפלורליזם המחשבתי. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות הפך חופש הבעת הדעה לאנרכיה – אין חוק וסדר ואין גבולות. בארה"ב, ערש חופש הדיבור הפוליטי המעוגן בחוקה, יש סייג ויש כללים לחופש הדיבור. כפי שקבע גם בית המשפט העליון האמריקאי, (שנק נגד ארה"ב 1919, ברנדנבורג נגד מדינת אוהיו 1969).
אוניברסיטת בן-גוריון יקרה לנו, ומתוך כך ומתוך כבוד למורשתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שהיה ממנהיגי הציונות, אנו מפצירים בך לפעול ולתקן את המצב ללא דיחוי. מתוך דאגה כנה לחופש האקדמי של ציבור הסטודנטים, ומתוך חרדה לעתיד האוניברסיטה,אנו פונים אלייך ומפצירים בך לשים קץ להטיה האנטי-ציונית החריפה ולהדרה של סטודנטים וחוקרים ציוניים במחלקה האמורה.
בכבוד רב ובברכה,
רונן שובל - יו"ר אם תרצו
ארז תדמור - ר' אגף מדיניות והסברה
[ההדגשות אינן במקור] קישור למכתב: כאן
ז' באב תש"ע
לכבוד
פרופסור רבקה כרמי,
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון
שלום רב,
מחקר בשם "מדד הציונות" (2008), התחקיר המקיף שערכנו בעקבותיו (הסתה הדרה, והטיה אנטי-ציונית באוניברסיטאות, מאי 2010), ומחקר נוסף ביחס להרכב המחלקה לפוליטיקה וממשל שערכנו בימים אלו, מציגים לכאורה תמונה, לפיה המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון פועלת נמרצות וביודעין לקידום מסרים אנטי-ציונים חריפים, ויצירת אוירה של סתימת פיות למתנגדים למסרים אלו.
במחלקה 11 אנשי סגל, מהם 9 המעורבים בפעילות פוליטית המציגה עמדות של השמאל הקיצוני. 6 מתוך 11 חברי הסגל הקבוע של המחלקה חתומים על מכתב תמיכה בסרבנים. זאת בהנהגת ראש המחלקה, ד"ר ניב גורדון, המוכר כפעיל הקורא לחרם תרבותי, כלכלי ופוליטי בינלאומי על ישראל. שתי החוקרות המוגדרות כ"עמיתות המחלקה", מוכרות בקרב הסטודנטים כבעלות תפיסה אנטי-ציונית. 8 מתוך 19 מרצים מן החוץ של המחלקה מביעים עמדות שמאל רדיקליות. 3 מתוך 6 דוקטורנטים במחלקה חתומים על עצומת תמיכה בד"ר ניב גורדון לאחר קריאתו לחרם בינלאומי על ישראל. המחקר של 2008 גם מוכיח הטיה חריפה בתוכן סילבוסים של המחלקה. אלו מאופיינים בתוכן אנטי-לאומי ואנטי-ציוני.
משקלם היחסי של חברי הסגל האנטי-ציונים במחלקה לעומת משקל דעותיהם בקרב כלל הציבור בארץ מעורר חשש כבד לפיו הבסיס המרכזי לקבלת תפקיד ולקידום במחלקה אינו מקצועי אלא פוליטי, לפחות לא מקצועי טהור. גם לאור העובדה שבמחלקות הריאליות ובמדעים המדויקים תמונת המצב שונה לחלוטין, עולה המסקנה שייצוג היתר וההגמוניה של אנשי השמאל הקיצוני במחלקה נובעים מהעדר חופש אקדמי אמיתי, ומכך שבעלי ההשקפות האנטי-ישראליות מקדמים את אלו המחזיקים בעמדות דומות לשלהם.
אדישותך אפשרה לדיקטטורה אקדמית להשתלט על החופש האקדמי ולצמצם באופן ניכר את הפלורליזם המחשבתי. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות הפך חופש הבעת הדעה לאנרכיה – אין חוק וסדר ואין גבולות. בארה"ב, ערש חופש הדיבור הפוליטי המעוגן בחוקה, יש סייג ויש כללים לחופש הדיבור. כפי שקבע גם בית המשפט העליון האמריקאי, (שנק נגד ארה"ב 1919, ברנדנבורג נגד מדינת אוהיו 1969).
אוניברסיטת בן-גוריון יקרה לנו, ומתוך כך ומתוך כבוד למורשתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שהיה ממנהיגי הציונות, אנו מפצירים בך לפעול ולתקן את המצב ללא דיחוי. מתוך דאגה כנה לחופש האקדמי של ציבור הסטודנטים, ומתוך חרדה לעתיד האוניברסיטה,אנו פונים אלייך ומפצירים בך לשים קץ להטיה האנטי-ציונית החריפה ולהדרה של סטודנטים וחוקרים ציוניים במחלקה האמורה.
לכן, אנו מבקשים ממך להשיב לנו בהקדם מהם הצעדים המעשיים והמיידיים שבכוונתך לנקוט על מנת לתקן את המצב המתואר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. בין היתר כיצד בכוונתך לשים קץ לאפליה השוררת נגד הציבור הציוני.
היות ופנינו לדיאלוג קונסטרוקטיבי עימך, לא ננקוט בצעדים נוספים במשך חודש ימים מהיום. אולם, היה ובקשתנו לא תענה נאלץ לנצל במלואו את חופש הביטוי והמחאה, ונפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו בכדי להביא לידיעת ציבור הסטודנטים בהווה ובעתיד, ובמיוחד לידיעת הגורמים התומכים באוניברסיטת בן-גוריון בארץ ובחו"ל, את חומרת הדברים ואת ההתעלמות המתמשכת מצד הנהלת האוניברסיטה שהביאה למצב הנוכחי. אנו גם נמליץ לסטודנטים למדעי המדינה להדיר רגליהם מאונ' ב"ג. כן, נבקש מכל התורמים להעביר את תרומתם לחשבון נאמנות שינוהל על ידי עו"ד. זאת כאשר הכספים ישוחררו לאוניברסיטה לאחר שיוכח עובדתית כי ההטיה המגמתית במחלקה, המתבטאת בהרכב הסגל ובתוכן הסילבוסים, תתוקן.אנו תקווה כי לא יהיה צורך בנקיטת הצעדים האמורים.
בכבוד רב ובברכה,
רונן שובל - יו"ר אם תרצו
ארז תדמור - ר' אגף מדיניות והסברה
[ההדגשות אינן במקור] קישור למכתב: כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה