האסטרטגיה הפלשתינית בדרך להכרזה חד-צדדית על מדינה - בהשראת קוסובו

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוקם ב-2002, על מנת לתבוע אנשים שמעורבים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם (ג'נוסייד). ב-22 בינואר 2009 בשלהי ממשלת אולמרט, הרשות הפלסטינית פרסמה מכתב רשמי לתובע, המכיר בסמכות השיפוטית של בית הדין, עלי קשאן, שר המשפטים הפלסטיני, חתום על המכתב. דורי גולד הוזמן בשבוע שעבר למשרד התובע בהאג להתמודד עם הבקשה הפלסטינית, וכך הוא כותב במאמר באתר הפורום האסטרטגי של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה:

הלל נוייר, UN Watch: הנאום שלא הוכנס לפרוטוקול של ועדת גולדסטון

וארגון חוסם מפרסם את הסרטון בלווית תרגום לעברית:

ואם כבר, אז הנה גם עדותו של קולונל ריצ'רד קמפּ (Col. Richard Kemp) בפני הוועדה: "כבוד היו"ר, בהתבסס על ידיעותי ונסיוני, אני יכול לאמר זאת: במסגרת מבצע "עופרת יצוקה", צבא ההגנה לישראל עשה לשמירת זכויותיהם של האזרחים באזור מלחמה יותר מכל צבא אחר בהסטוריה הצבאית."
קולונל קמפּ, לשעבר - מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן, שירת בנאט"ו פיקד על יחידות צבא בצפון אירלנד, בוסניה ומקדוניה, השתתף במלחמת המפרץ הראשונה. בקיצור בר סמכא לא מבוטל:

ובראיון ל BBC

Pallywood Production עתונות אמיצה

פליווד הפקות. בוב סיימון בכתבה עבור התוכנית 60 דקות: "על פי מקורות פלשתינים..."

מה בדיוק מזכיר לנעמי חזן רדיפת יהודים בשנות השלושים בגרמניה הנצית?

"אני גם משוכנעת שאילו הייתי גבר לא היו מדביקים לי קרן כזו על המצח. זה שוביניזם מהסוג הנמוך ביותר. לקחו דמות מספרי ההיסטוריה וציירו אותה כזו חצי יהודייה עם אף ארוך, ובאמת יש לי אף ארוך, וחצי מכשפה, והכל במיטב הסגנון של שנות השלושים".

 

מה בתמונה (מימין) הוא "מיטב הסגנון של שנות השלושים" / שוביניסטי / נאצי / רדיפת יהודים-אנטישמית? 

או כפי שכותב המראיין שלום ירושלמי: "חזן נראית שם בקריקטורה ילדותית, אפה ארוך במיוחד והיא עוד צימחה קרן ירוקה במצחה שמנגחת את דגל המדינה."

נעמי חזן והמראיין האוהד קצת מתבלבלים במספרים. מישהו אולי לא קרא את הדו"ח?

נעמי חזן, יו"ר הקרן לישראל החדשה, מגיבה בראיון (מוסף סוף השבוע, מעריב) כאוב ורוגז על הדו"ח של ארגון "אם תרצו".
המראיין שלום ירושלמי שואל:
את יכולה להבין את הזעם כלפייך? לפי הדוח של "אם תרצו", 92 אחוז מהעדויות שאב השופט גולדסטון מארגונים שאותם הקרן שלכם מממנת.

דו"ח גולדסטון: העדים שרואיינו בעזה לא היו נלהבים לדבר על נוכחות של ארגונים פלשתיניים חמושים או פעילות עויינת שלהם

פיסקה 438 (עמוד 134)
במהלך חקירות שערכה הועדה בעזה, במסגרת מאמציה לאסוף מידע ישיר יותר על הנושא, ובראיונות עם קורבנות ועדים לארועים ואנשים אחרים שדיווחו לה, הועדה, העלתה שאלות לגבי התנהלותן של קבוצות פלסטיניים חמושים במהלך הלחימה בעזה. הועדה מציינת כי העדים שרואיינו בעזה לא היו נלהבים לדבר על נוכחות של קבוצות פלסטיניים חמושים או על פעילות עויינת שלהם. תהינה הסיבות להתנגדות זו אשר תהיינה, הועדה לא פוסלת את האפשרות שיתכן וסירובם של המרואיינים נבע מפחד מפני פעולות תגמול ⁽²⁹⁵⁾

והפנייה ⁽²⁹⁵⁾ לאן היא מפנה? לפרק 20 (עמוד 383), שהוא עוסק ב:
טיפול כוחות הבטחון הישראלים במפגינים פלסטינים בגדה המערבית, כולל שימוש בכוח מופרז או קטלני

עכשיו ברור ממי העדים הפלסטינים בעזה פוחדים: מפעולות תגמול של כוחות הבטחון הישראלים (ראו מה הם עושים למפגינים בגדה). פחד מפני 'קבוצות חמושים פלסטיניים' בעזה? מפני החמא"ס? מה פתאום. החמא"ס, שמכונה לאורך כל הדו"ח 'הרשויות בעזה' (the Gaza authorities) ולהם, כפי שנראה בפיסקה הבאה, אין שום קשר ישיר או עקיף עם 'קבוצות חמושים פלסטיניים' עלומים שהם ורק הם, אחראים לירי רקטות, לפעולות מלחמתיות ושאר מעשים לא נחמדים, לכאורה:

סעיף 439
הועדה גם הפנתה לרשויות בעזה שאלות הנוגעות לטקטיקות שהיו בשימוש ע"י קבוצות חמושים פלסטינים. תגובתם היתה שלא היה להם שום קשר, ישיר או לא ישיר, עם 'בריגדות אל אקצה' או קבוצות חמושים אחרות ולא היה להם שום מידע על פעולותיהם.
כדי לאסוף מידע ממקור ראשון בענין זה, הועדה ביקשה לזמן פגישה עם נציגים של קבוצות חמושים. אולם, הקבוצות לא הסכימו למפגש כזה. כתוצאה מכך, לועדה לא היתה ברירה אלא להסתמך בענין זה על מקורות עקיפים במידה רבה יותר מאשר בחלקים אחרים של חקירתה.

עוד משהו שגולדסטון משום מה פספס

מבצע 'עופרת יצוקה' בעיצומו; תחנת הטלויזיה אל-ערביה שממוקמת בלב עזה; באולפן יושבת השדרנית חנאן אל-מסרי, כרגע לא בשידור, מתבדחת עם הצוות כשלפתע הם שומעים קול חזק: טיל נורה מקומת הקרקע של בניין הטלוויזיה, לכיוון הנגב. איזו התרגשות, איזה צחוקים.

pallywood-production פליווד הפקות. בוב סיימון בכתבה עבור התוכנית 60 דקות: "על פי מקורות פלשתינים..."

מחקר: מעורבות הקרן לישראל החדשה בדו"ח גולדסטון

ארגון "אם תרצו" (להלן: ארגון הימין הקיצוני, כך בתגובות) פרסמו דו"ח מושקע ומעמיק, ובו ניתוח מעורבות הקרן לישראל החדשה בדו"ח גולדסטון ובכלל בציבוריות הישראלית.
הניתוח מעלה כי 16 ארגונים שמממנת הקרן, ובגאווה לא מוסתרת מכנה אותם "ארגוני הקרן", תופסים מקום משמעותי ביותר בין מקורות המידע עליהם מתבסס דו"ח גולדסטון בהאשמותיו נגד צה"ל. בדו"ח מופיעות 1,208 הערות שוליים, המכילות 1,377 הפניות למקורות מידע שונים (אסמכתאות). חלק משמעותי מאסמכתאות אלו מפנות לארגוני "הקרן לישראל החדשה".

92% מבין הציטוטים התומכים בטענות נגד ישראל - מתוך ארגונים ישראלים - מקורם בארגונים הממומנים ע"י הקרן לישראל החדשה. נראה, כך נכתב בדו"ח, שבלעדי פרסומי הקרן לא היה לגולדסטון ביסוס לרוב טענותיו מארגונים ישראלים. יש כאן תופעת "פורפטום מובילה" מדהימה. הארגונים הלוחצים להקמת הועדה הם אותם הארגונים עליהם מתבסס הדו"ח כדי להצדיק את טענותיו נגד צה"ל וישראל, וחלקם הגדול בתמיכת הקרן.

ועוד, כל העסק פועל בסירקולציה מדהימה:
כפי שנאמר, חלק משמעותי ובולט מתוך כלל מקורות המידע שעליהם מסתמך הדו"ח, שייך לאותם ארגוני- בת של הקרן.
נוסף להם, גורמי תקשורת וארגונים מחו"ל המצוטטים בדו"ח, הם מצידם מצטטים, לביסוס טענותיהם, את דבריהם של אותם הארגונים מהקרן
כך שהערות השוליים המפנות לאותם גורמים בתקשורת, הם בעצם חזרה על טענות ארגוני הקרן, אלא שהפעם הן מופיעות כציטוט מפי אנשי תקשורת המביאים את דברי אנשי הקרן.
ובסיבוב פרסה: חלק מהארגונים, הזוכים לפרסום טענותיהם בעזרתו של דו"ח גולדסטון, מתבססים לאחר מכן על קביעותיו של הדו"ח כגושפנקא אובייקטיבית ובין-לאומית להאשמותיהם כלפי מדינת ישראל.