פעולה שגרתית של מטוסי אפאצ'י אמריקאים בבגדד
ובזמן אחר ובמקום אחר, פקיסטאן. בכתבה בוושינגטון פוסט מסופר על פעולה שגרתית במלחמה שמנהל ה-CIA נגד הקיצונים בפקיסטן. מזל"ט תקיפה צופה על מתחם מגורים: מנהיג הטליבאן היה צפוי להגיע תוך זמן קצר; טיל של ה CIA יועד להרוג אותו.
בבוקר ה 5 באוגוסט, נודע לליאון פאנטה (Leon Panetta) מנהל ה-CIA, שמונה לתפקיד ע"י הנשיא ברק אובמה, כי בייטולה מחסוד (Baitullah Mehsud) עומד להגיע לבית חמו, לצורך טיפול רפואי. פאנטה אישר את את החיסול הממוקד.
שעות מספר מאוחר יותר, במטה ה-CIA בלנגלי מזהים את מחסוד בצילומי המזל"ט, הוא נראה נח על גג הבית, הוא לא היה לבד.
פאנטה נשלף מפגישה בבית הלבן של הנשיא אובאמה, ונאמר לו כי אשתו של מחסוד גם היא על הגג, מעניקה עיסוי לבעלה. מחסוד, מבוקש המעורב בפיגועי התאבדות וברצח ראש ממשלת פקיסטן לשעבר, בנזיר בהוטו, היה היעד הראשי. פאנטה פקד: Shoot.
שני טילים נורו על הבית, מחסוד בן ה 29, אשתו (השנייה) ואביה נהרגו בהתקפה, בנוסף נפצעו גם ארבעה ילדים.
בחירתו של פאנטה, חבר קונגרס לשעבר, ע"י אובאמה לראשות ה-CIA, נחשבה החלטה מפתיעה. במהלך 13 החודשים בהן הוא מכהן בתפקיד, פאנטה הוביל מתקפה חסרת רחמים על אל קאעידה ופעילי טאליבן בפקיסטן, מקיים בכך את הבטחתו של אובאמה לרדוף אותם באופן תקיף יותר מאשר קודמו.
לבד מנכונותו להשתמש בכוח לא היה בקורות חייו דבר (הוא שימש קצין מודיעין צבאי בשנות ה 60) שהצדיק את מינויו למנהל ה -19 של ה-CIA, זו הסיבה שגבר על מועמדים אחרים, ספקנים ממנו מתוך הסוכנות ובגבעת הקפיטול.
בהמשך מרואיין פאנטה ואומר:
"בכל פעם שאני נדרש לקבל החלטות שנוגעות לחיים ומוות, אני לא מתייחס לכך בקלות ראש. זו החלטה רצינית, ועדיין, אני מרגיש נוח מאוד איתן, משום שאני יודע שמדובר באנשים שמאיימים על ביטחונה של ארצות הברית ושמוכנים לתקוף אותנו בכל רגע נתון".
למחרת פיגוע התאבדות בו נרצחו שבעה סוכני CIA באפגניסטן כנקמה על החיסול, התבטא בישיבת צוות:
"אנחנו מצויים במצב של מלחמה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסס... העובדה היא שאנחנו עושים את הדבר הנכון, ואני מתכוון להמשיך כך עד שננצח את ה" sons of bitches" הללו."
כותב על כך עדי שוורץ:
מעניין להשוות את מדיניות החיסולים האמריקאית ב”זירה המשנית” הזאת למדיניות של צה”ל בשטחים, שעלתה לדיון שוב בספיחיה של פרשת ענת קם. לפי נתונים של ארגון “בצלם”, מאז תחילת האינתיפאדה בשנת 2000 ועד סוף שנת 2008, נהרגו 387 פלשתינאים בתקיפות של סיכולים ממוקדים בשטחים. לעומת זאת, מאז 2004 ועד היום נהרגו בתקיפות מקבילות של הצבא האמריקאי (בפקיסטאן בלבד!) בין 875 ל-1,291 בני אדם, כלומר בין פי שניים לפי שלושה (הטווח הגדול נובע מקושי לוודא מספרי מתים בשטחים ההרריים של פקיסטאן).
... על כל מבוקש שניסו האמריקאים להרוג, נהרגו גם עשרה אזרחים. ישנן הערכות שמדברות אפילו על 15 אזרחים על כל מבוקש. ומה היחס בישראל? לפי נתוני “בצלם”, מתוך 387 פלשתינאים, 234 היו מבוקשים ו-153 היו אזרחים (קצת פחות מ-40%).
המנוח עם החבר'ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה