לארגונים לא ממשלתיים אשר עושים שימוש בשפה ובמסגרת הערכים של זכויות האדם וסיוע הומניטארי יש השפעה פוליטית ומשפטית עצומה בישראל, והשפעה דומה ניכרת בזירה הבינלאומית. חלק מקבוצות אלו נהנות ממימון נדיב של מקורות זרים – בייחוד ממשלות אירופיות והאיחוד האירופי, וקרנות בינלאומיות כמו הקרן החדשה לישראל וקרן פורד. באמצעות ה מ ש א ב י ם הגדולים של תומכים אלו, רשת הארגונים הלא ממשלתיים מסוגלת לקדם אידיאולוגיה פוליטית והיא פועלת לשינוי מדיניות הממשלה בישראל בשלל נושאים.
מטרת מחקר זה היא להציג ניתוח של פעילותם של למעלה מ 20- ארגונים לא ממשלתיים מרכזיים בישראל הממומנים גם בידי ממשלות זרות, ואשר מייצגים דוגמית קטנה ממאות ארגונים. אנו נבחן את התערבותם בקביעת המדיניות, והשימוש בעתירות לבג״ץ בשביל להשפיע על מערכת המשפט והחוק; את הפעילות ההסברתית, באמצעות ניתוח של פרסומים, הודעות לעיתונות, וראיונות המציגים את אג׳נדות הארגונים; ואת הפעילות הפוליטית באמצעות שתדלנות בכנסת, בשביל לשקף את האינטרסים הצרים והאידיאולוגיה של אותם ארגונים לא ממשלתיים, מנהיגיהם, ומממניהם.
בניתוח ובמחקר אלו, אנו גם נדגיש את בעיית האחריותיות (ובעיקר את היעדרה), ואת ה"גירעון הדמוקרטי" והמחסור באיזונים ובלמים, כפי שהם מצטיירים בספרות האקדמית. מימדים אלו מגבילים מיסודם את הלגיטימיות של ארגונים לא ממשלתיים עצמתיים וארגוני ה"חברה האזרחית", ואת יכולת ההשפעה המכרעת שארגונים אלו מחזיקים, בשמם של מממנים חיצוניים.
החברה הישראלית רגישה ופגיעה במיוחד נוכח מניפולציות של ארגונים לא ממשלתיים הממומנים בידי גורמים זרים. ישראל, שהינה מדינה חלשה יחסית ובעלת מערכת פוליטית פתוחה וסובלנית, ואשר ניצבת מול חזית חיצונית עוינת הכוללת גם ממשלות זרות, היא מטרה נוחה למניפולציות פוליטיות חיצוניות באמצעות ארגוני החברה האזרחית. במקרים אחדים, מועמדים ומפלגות מסוימים הרוויחו ישירות מהשפעת המימון הזר שנותב לארגונים על ידי ממשלות וקרנות זרות. כפי שמחקר זה מדגים, ישנם ארגונים לא ממשלתיים מסוימים שתומכים במדיניות ובאינטרסים של אלו המממנים אותם, ובכך הם מביאים לעיוות מהותי של סחר הרעיונות והדיון הפנימי בנושאים מרכזיים וחשובים. בדרך זו, שאלות הקשורות במשא ומתן לשלום, בביטחון, בתגובות ישראל לפעולות טרור,
בהתנחלויות, במעמדם של פלסטינים אשר מהגרים לישראל באמצעות נישואים עם ערבים-ישראליים ("חוק האזרחות"), ומספר נושאים מרכזיים אחרים נחשפים ללחץ חיצוני מכריע בתהליך זה. אחוז ניכר של העתירות לבג״ץ בשלל נושאים אלו מוגש בידי ארגונים לא ממשלתיים אשר נתמכים בכספי ממשלות זרות. תמיכה זו מאפשרת לארגונים לעמוד בעלויות הכרוכות בפנייה לבג״ץ, ובכך מעניקה להם יתרון על פני ארגונים שאינם נהנים מסוג זה של מימון, והוא מאפשר את אפקט ה"שחקנים החוזרים" – שחקנים בעלי אינטרסים ומשאבים ניכרים מסוגלים להשפיע מהותית על מדיניות המדינה באמצעות היכולת לעתור לבית המשפט פעמים רבות. הזרימה של כמויות גדולות של מימון ממשלתי זר לארגונים לא ממשלתיים פוליטיים מספקת לקבוצות אלו עורף כלכלי עצום אשר חלקן משתמש בו בשביל לקדם תעמולה אנטי-ישראלית במסגרות בינלאומיות.
מימון ממשלתי זר (בעיקר אירופי) לארגונים ישראליים אשר פעילים בקמפיינים המכוונים נגד ישראל מעניק לפעילותם חשיפה והשפעה גדולות בהרבה, דווקא בגלל העובדה שמעורבים בה ישראלים, ופעמים רבות הם אף מובלים אותה. ההפגנות, הפרסומים, ההצהרות לעיתונות ופעילויות אחרות של ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים אלו, אשר תומכים בצורה מתמשכת בנרטיב הפלסטיני של הסכסוך ואשר מגנים את מדיניות הממשלה הישראלית הקשורה ב״כיבוש״, זכויות האדם, במשפט הבינלאומי ובנושאים דומים אחרים – כל אלו תומכים ומקדמים, בין אם במתכוון ובין אם לאו, את אסטרטגיית דרבן. המטרה של אסטרטגיה זו היא לבודד ולהשמיץ את ישראל, ולעשות שימוש במודל של דרום אפריקה בשביל לתייג את בכירי המדינה כ״פושעי מלחמה", תוך הפעלת "לוחמה משפטית" ומערכות הסברה בינלאומיות, וקידום חרמים נגד ישראל.
כתגובה לאסטרטגיית ה״עצמה הרכה״ שממומנת בידי גורמים זרים, יש לבדוק אפשרויות שונות לגבי שינוי ההליך החוקי ברישום ובהפעלת ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים, ובייחוד אלו הממומנים בידי ממשלות זרות - במישרין ובעקיפין. מעבר לדרישות הדיווח הרגילות לפי חוק העמותות, אשר קיימות במדינות דמוקרטיות רבות וביניהן ישראל, מדינות מסוימות אימצו דרישות חוקיות נוספות. בארצות הברית למשל, פרטים וארגונים הממומנים בידי ממשלות זרות נדרשים על פי חוק להירשם כ״סוכנים זרים״.
בישראל, בה המדינה נתונה למתקפת העצמה הרכה של ארגונים פוליטיים, יש לשקול הגברה נוספת של השקיפות אשר ארגונים לא ממשלתיים מחויבים בה - בנושא המימון הזר לעמותות פוליטיות. עלינו לבחון את היישום של פיקוח רשם העמותות, שהינו גוף בעל מחויבויות רבות ומורכבות ואשר מתקשה לפקח על העברת הכסף לארגונים, ולדאוג לכך שמדינות זרות לא יתערבו בענינייה הפנימיים של ישראל באמצעות הפעלת מערך מימון מסיבי לשלל גורמים במדינה.
מטרותינו בדו״ח זה הינן להציג את הנתונים לידיעת הקהל הרחב, לאתר את המגמות, ולנתח את ההשלכות השונות של תופעה זו. אנו מבינים שמדובר בדיון מורכב, אבל חשוב לפתוח בדיון בנושא זה מבעוד מועד, ולבחון את השפעת הארגונים הפוליטיים והאידיאולוגיים הללו, ואת מימונם הבעייתי.
הדו"ח המלא, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה