‏הצגת רשומות עם תוויות דה-לגיטימציה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דה-לגיטימציה. הצג את כל הרשומות

פינקלשטיין: מחיקת ישראל, זו המטרה האמיתית של תנועת ה BDS

David Abitbol חשף בבלוג Jewlicious, ראיון מוקלט עם נורמן פינקלשטיין, עליו אפשר לאמר הרבה דברים לא מחמיאים אבל לזכותו חייבים לאמר שהאיש נוהג לאמר בדיוק מה הוא חושב, הוא לא צבוע והוא לא מנסה למצוא חן בעיני אף אחד. בראיון לפעיל 'התנועה לחרם על ישראל' (BDS - boycotts, divestment and sanctions against Israel) הוא אומר דברים מפורשים:

התנועה [BDS] מסתירה את פניה האמיתיות, המטרה האמיתית שלהם היא חיסול מדינת ישראל. הוא קורא להם לצאת ולאמר בגלוי את האמת, אף שלדעתו הציבור הרחב עדיין לא בשל לקבל זאת.

הראיון המוקלט הועלה ל YouTube ואז הורד מן האתר על פי בקשתו של פינקלשטיין עצמו. כעת ניתן למצוא את הראיון המלא ב Vimeo.פראנק באראט (Frank Barat) שראיין אותו כתב בדף הפייסבוק שלו שנורמן פינקלשטיין התקשר אליו וביקש למחוק את הסרטון מהיוטיוב בגלל ש"הוידאו גרם לנזק" (מילותיו הוא) ומכיוון שהבין שפרסום הראיון מזיק ל'מטרה' החליט למחוק אותו.
הגילויים בראיון הארוך (30 דקות) חשובים במיוחד כשהם יוצאים מפיו של פעיל בתנועות לסולידריות עם הפלשתינים, וכמי שתומך ב BDS.

מפשעי הציונים: שמה של העיר הפלסטינית תל אל רביע שונה לתל אביב, כך מחקו היהודים את ההסטוריה הפלסטינית

בטור יומי בענייני דת המתפרסם בעיתון הרשמי של הרש"פ, אלחיאת אלג'דידה, ב 1 ביולי 2011:
"אללה הגדול והנשגב ציווה על המלאך גבריאל לשים את מוחמד על חית רכיבה [בשם] אל בוראק, שהיה הכלאה בין סוס וחמור. המסע הלילי היה הן פיזי והן רוחני ... ברגע שהוא [מוחמד] הגיע למסגד אל אקצה, (בתקופתו של מוחמד המסגד עדיין כלל לא נבנה). הוריד המלאך גבריאל את מוחמד מעל גבו של אל בוראק, ואז קשר את החיה לסלע אל בוראק, אשר נקרא בשם 'כותל אל בוראק ". היהודים שינו את שמו ל 'הכותל המערבי', כי היהודים נוהגים תמיד לשנות שמות ערביים לשמות עבריים, במיוחד כשמדובר באתרי תפילה או שמות של ערים וכפרים. לדוגמה, הם קוראים לאל-קודס – 'ירושלים', לאל חליל – 'חברון', עטרה – 'עטרות', נבלוס – 'שכם', תל אל רביע – 'תל אביב' ("רביע" הוא התרגום לערבית של מילה העברית 'אביב'); Ascalon – אשקלון. אין מספיק מקום לציין את כל השמות שהוחלפו בשמות בדויים. אפילו ה'תורה' זוייפה, שונתה וזוייפה; זה היא דרכם של היהודים - הם תמיד מנסים לשנות שמות אמיתיים, בשמות אחרים, שמות שקריים, במטרה למחוק את העובדות [היסטוריות]".
התרגום לאנגלית באתר ממר"י
אוהד חמו, בערוץ 2: "[העיר] תל-רביע שמה הקודם של תל אביב [שקמה על חורבותיה?]", אפילו באתר זוכרות לא שמעו עליה:

אבל הוא לא היחיד, גם דניאל סיריוטי מפרסם את הידיעה הבאה בידיעות אחרונות ובישראל היום]:

ארגון 'אור הדורות' מסכם את מחנה הקיץ השני הקרוי על שם השהידה דלאל מוגרבי

מזכיר תנועת פת"ח בסניף בית לחם, יוסף אל-עארף, אמר כי קריאת מחנות קיץ כאלה על שם השהידה דלאל מוגרבי מחזקת את תפיסת ההשתייכות והאזרחות בקרב הנערות הפלסטיניות... קבוצת תל אל-רביע [תל אביב] וירושלים הציגה מופע דבקה עממי מלא רגש. השיר 'חוזר לארצי' ריגש את הנוכחים, אשר הביעו את התפעלותם בעמידה ובמחיאות כפיים סוערות. [אל-חיאת אל-ג'דידה, עיתון יומי והעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית]
הצהרת טורונטו: לא חוגגים כיבוש
The Toronto Declaration: No Celebration of Occupation

"אנו מוחים כי TIFF [פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו] בין אם במתכוון ובין אם לאו, הפך לשותף במכונת התעמולה הישראלית." נכתב במכתב. "תל אביב נבנתה על כפרים פלשתינים הרוסים, והעיר יפו, שהיתה מוקד התרבות המרכזי של פלשתין עד 1948, סופחה לתל אביב לאחר ההגליה המונית של האוכלוסיה הפלשתינית. תוכנית זו [City to City] מתעלמת מסבלם של אלפי התושבים הקודמים וצאצאיהם של איזור תל אביב/יפו שכרגע חיים במחנות פליטים בשטחים הכבושים או שפוזרו לארצות אחרות."
אודי אלוני [הבן של] טורח לשטוח את טיעוניו במכתב גלוי לבמאים ישראלים שסרטיהם השתתפו בפסטיבל, בין היתר הוא כותב במכתב:
הנה הקוד החדש שלנו כיוצרים ישראלים (את של משרד החוץ אתם כבר מכירים):
  • 1. להצהיר בכל מקום שישראל היא מדינת אפרטהייד...
  • 4. להצהיר שצה"לֹ הוא צבא כיבוש לא מוסרי והוא ממלא תפקיד מרכזי בשוד אדמות על בסיס אתני מובהק.
  • 5. להצהיר שתל אביב היא לא כל כך 'קולית', אלא עיר גזענית והגירוש האיטי והעקבי שהיא עושה ביפו לערבים חייב להפסק מיד, או יישאר כאות קלון לדראון עולם.
תולדות העיר תל אביב באתר lib.toldot.cet.ac.il ובויקיפדיה

וסתם כי זה יפה:
והקיוסק הראשון ב'תל רביע' - היא תל אביב, כיום
תמונות של תל אביב של פעם אצל תומר שלוש מיתוס תל אביב

הרוצח הנורווגי הוא "גוי של שבת" של ישראל - גלעד עצמון מכה שנית (ושלישית ורביעית...)

Gilad Atzmon: Was the Massacre in Norway a reaction to BDS?

אחרי הכל, הרי זה די ברור שמכונית תופת בעוצמה כזו ופעולה בדרגת תחכום שכזו אינם משהו שסתם הדיוט יכול לארגן לבדו ועוד בכזו קלות כפי שזה נראה: זה ודאי הצריך איזשהו ידע מקצועני, כך שהשאלה היא, מי יכול היה לספק ידע כזה וכמות כה עצומה של חומר נפץ?כרגע אני לא במעמד שמאפשר לי חד משמעית להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל, סוכניה או סייעניה [כך במקור: sayanim] – אבל כאשר מצרפים את כל העובדות הידועות ביחד, שוקלים את כל האפשרויות יכולה לעלות ההשערה שאנדרס ברינג אכן שימש גוי של שבת

האסטרטגיה הפלשתינית בדרך להכרזה חד-צדדית על מדינה - בהשראת קוסובו

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוקם ב-2002, על מנת לתבוע אנשים שמעורבים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם (ג'נוסייד). ב-22 בינואר 2009 בשלהי ממשלת אולמרט, הרשות הפלסטינית פרסמה מכתב רשמי לתובע, המכיר בסמכות השיפוטית של בית הדין, עלי קשאן, שר המשפטים הפלסטיני, חתום על המכתב. דורי גולד הוזמן בשבוע שעבר למשרד התובע בהאג להתמודד עם הבקשה הפלסטינית, וכך הוא כותב במאמר באתר הפורום האסטרטגי של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה:

ה"טיהור האתני" שביצעה סרביה כפרוייקט מבריק מבית היוצר של משרד יחצ"נות? (לגזור ולשמור)

חברות ליחסי ציבור יוצרות מצג של "רצח עם"

 Ruder Finn, חברה אמריקאית ליחסי ציבור ואסטרטגיה שיווקית, נשכרה על ידי קרואטיה, בוסניה-הרצגובינה, והאופוזיציה בקוסובו. (סרביה, בראשות מילושביץ, בשל הסנקציות שהופעלו נגדה, לא יכולה היתה לשכור חברה כזו). באפריל 1993 ראיין ז'אק מרלינו, מרשת הטלויזיה Frence2, את ג'יימס הארף (James Harff), דירקטור בחברה.

מרלינו שאל את הארף איך הצליח להשפיע על מאות עיתונאים, פוליטיקאים, נציגי עמותות הומניטאריות, ואנשי אקדמיה להתגייס ליצירת דעת הקהל בה רצה. תשובתו: "מהירות היא הבסיס לכל - הטענה הראשונה היא זו שחשובה באמת, כל ההכחשות (שלאחריה) לחלוטין אינן אפקטביות"

לשאלה: מהו המהלך המוצלח ביותר, עליו הוא גאה במיוחד, מכל המאמצים שהושקעו בפרוייקט. השיב הארף:
"כשהצלחנו להעביר את דעת הקהל בציבור היהודי [בארה"ב] לצידנו. זה היה עניין רגיש, כי היו בתיק הזה פרטים בעייתיים למדי. הנשיא פראניו טוג'ימאן [הקרואטי], למשל, היה מאד חסר זהירות בספרו, "The Wastelands of historical reality or the horrors of War". מקריאה בכתביו אפשר היה להאשים אותו באנטישמיות [בין יתר ההתבטאויות האנטישמיות שבספר, הוא טוען שם כי "רק" 900,000 יהודים נרצחו בשואה, לא שישה מיליון]. מבחינת בוסניה המצב לא היה טוב יותר: הנשיא אלייה איזטבגוביץ' בספרו "Islamic Declaration" תומך בנחישות ביצירתה של מדינה איסלאמית פונדמנטליסטית."
"חוץ מזה, העבר הקרואטי והבוסני מתאפיין באנטישמיות אמיתית ואכזרית", ממשיך הארף, "עשרות אלפי יהודים נספו במחנות קרואטים, כך שלאינטלקטואלים ולארגונים יהודיים היו כל הסיבות להיות עוינים כלפי הקרואטים והבוסנים. האתגר שלנו היה להפוך את היחס הזה והצלחנו בכך במיומנות מדהימה.


עצרת - הפגנה פרו ישראלית ברומא

(סוכנות ידיעות AFP and EJP) ביום ה', 6 באוקטובר, 2010, נערכה עצרת (בין אלף לשלושת אלפים משתתפים) פרו -ישראלית ברומא, תחת הכותרת: "למען האמת, למען ישראל", היא אורגנה ע"י חברת הפרלמנט האיטלקי וסגנית נשיא הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים האיטלקי, פיאמה נירנשטיין Fiamma Nirenstein ויוזמת "ידידי ישראל" (Amici di Israele) מייסודו של חוזה מריה אסנר,(osé Maria Aznar) רוה"מ ספרד לשעבר, העומד בראשה.

העצרת שהתקיימה במקדש אדריאנוס נמשכה שעות ארוכות אל תוך הלילה. היה זה מרתון של נאומים קצרים, עשרות רבות של אנשים ואישים ידועים - פוליטיקאים, עיתונאים, אמנים, אנשי רוח  עלו האחד אחר השני אל הבמה, כל אחד נשא נאום קצר עד חמש דקות מקסימום.

ה'פוסט ציוני' נסים סוסא, אין חדש תחת השמש

נסים סוסא או סוסה (למשפחת ששון) האיש שבהקדמה לספרו כתב מנכ"ל משרד האינפורמציה העיראקי שבמשך עשרות שנים כתבו חוקרים ערבים אלפי ספרים שלא קידמו כהוא זה את עניינם של הערבים כפי שעשה ספר בודד אחד של סוסא.

סוסא נולד בשנת 1900 או 1902 בעיירה חילה שעל נהר הפרת, מדרום לבגדאד. בעיירה שיעית זו הייתה קהילה יהודית לא גדולה שהייתה מעורה היטב בחיי המקום. לפי דבריו של דוד מועלם–יעקב בספרו על יהודי חילה, עד שנת 1929 שררו יחסים טובים מאוד בין היהודים לבין התושבים הערבים, והערבים הגנו על היהודים בכל הזדמנות וחלקו עמם את שמחותיהם. לפי מקור ערבי דווקא, עַלי אל-וַרְדי (סוציולוג וההיסטוריון עיראקי, 1913-1995), המצב היה כך כל עוד לא דובר על שוויון זכויות. ורדי סיפר שבשנת 1908 הגיע קצין מאיסתנבול לעיירה לבשר על חוקה חדשה, שמשמעה היה שוויון בין המוסלמים ליהודים, והדבר גרם למהומת אלוהים במקום. אנשי הדת התירו את דמו של אותו הקצין ופעמיים ניסו בני המקום לרצחו. אחרי שבוע נרגעו הרוחות מעט, אך ספק אם רעיון השוויון הפך למקובל.

תהליך מחיקת היהודים מן הסיפור ההסטורי שלהם עצמם והחלפתם ב"פלסטינים הקדומים"

"צוות של ניצבים בתלבושות של הפלסטינים הקדומים"
(בתמונה: ישו וחבריו הפלסטינים)
ה-Guardian הלונדוני מפרסם כתבה מאת אחד Giles Tremlett על פארק הנושא הראשון באירופה 'פארק הנצרות' שהוקם באי מיורקה. הוא כותב: "אף שפארקים דומים לזה קיימים בדרום אמריקה ובארה"ב, באירופה טרם הוקם פארק כזה... הפארק בבואנוס איירס מציג מופע של בריאת האדם, לידתו של המשיח, תחיית המתים ואת 'הארוחה האחרונה', שמונה פעמים ביום, עם צוות של ניצבים בתלבושות של רומאים ושל הפלסטינים הקדומים. הפארק מפרסם את עצמו כ"מקום שבו יכולים כולם ללמוד על המקורות הרוחניים".

כותבת על כך מלאני פיליפס, ב-Spectator: איירבראשינג של ההסטוריה המזרח תיכונית (והיא מצוטטת בתגובות רבות במאמר עצמו):

"הפלסטינים הקדומים", הֶא? ומי הם בדיוק "הפלסטינים הקדומים" הללו? ובכן, הם מה שהיינו קוראים להם... יהודים. ישו היה יהודי. 'הסעודה האחרונה' היתה סעודת ליל הסדר היהודי. ארץ הקודש של הברית החדשה נקראה יהודה ושומרון. האנשים שגרו שם ונרדפו על ידי הרומאים לא נקראו פלסטינים. הם היו יהודים.
היהודים לא מופעים כלל בסיפור העיתונאי של  Tremlett (לא ברור אם בפארק עצמו יש התייחסות אליהם). אין זו שגיאה שנעשתה בתום לב. זהו אימוץ מוחלט של הנראטיב הערבי שמוחק (איירבארשינג) באופן שיטתי את היהודים מתוך הסיפור ההסטורי שלהם עצמם, וטוען, טענה שקרית, שישו היה פלסטיני.

ישו: השאהיד הפלסטיני הראשון

לעבור להתקפה בשטח היריב

"מבלי להמעיט באיום האיראני, לדעתי האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל כיום הוא הדה-לגיטימציה שלה ההולכת וגוברת בעולם"
"כיום, מדינת ישראל משולה לצפרדע שהוכנסה לגיגית של מים קרים וגורמים מבחוץ 'מחממים' אותה באיטיות אך בעקביות, כדי שהמים יגיעו ביום מן הימים ל'נקודת רתיחה'". כך ד"ר מרטין שרמן בראיון לנחמן פביאן.

מדוע ישראל מפסידה כיום בקרב על דעת הקהל? "כי היא לא רוצה לנצח."
כשמסתכלים על כמות המשאבים שמקדישים להסברה של מדינת ישראל, או במילים אחרות לדיפלומטיה הציבורית... לפי מיטב ידיעתי, התקציב הוא כ-10 מיליון דולר, שזה סכום קטן מתקציבה של חברה בינונית בעולם לקידום סוג של מזון מהיר או חטיפים.

"כאשר הליכוד עלה לשלטון... כל סיני היה בידי ישראל ושארם א-שייך סומנה במפות המטה הכללי של בצבא האמריקני כאחת הנקודות החיוניות לביטחונה של מדינת ישראל. אז איש לא העז לדבר על פינוי בקעת הירדן, על ירידה מהגולן ועל חלוקת ירושלים... כיום הדברים הללו הם חלק אינטגרלי של השיח המדיני וחלק מהדברים נחשבים כיום כ'בלתי נמנעים'. פירושו של דבר, שהימין אומנם זוכה בבחירות בקביעות, אולם אף פעם אינו מהווה גורם דומיננטי".

משולש האליטות
"מוקד ההכרעות נמצא למעשה מחוץ למערכת הפוליטית... הבעיה נעוצה במבנה הסוציולוגי של החברה הישראלית.
מרכז ההשפעה מורכב ממשולש של אליטות בחברה הישראלית שכל צלע מזינה הדדית את רעותה.
האליטות מורכבות מהשולטים במערכת המשפט, במערכת התקשורת ואלה המתיימרים לייצג את האקדמיה הישראלית. בידי אנשי האליטה יש היכולת והמוטיבציה לכפות על הדרג הנבחר סדר יום...
מעצבי הדור הבא של הפוליטיקאים, המחנכים, העיתונאים, המשפטנים, היועצים הפוליטיים והסוקרים באים מהפקולטות למדעי הרוח, החברה והמשפטים. הם מעצבים כיום את ההווי הפוליטי השורר בכל הקשור לבון-טון האופנתי וקובעים את הלגיטימי והבלתי לגיטימי... מי ששולט כיום במערכת המשפט יכול לחסום כל מהלך דעתני שבו מעוניינים הפוליטיקאים. מי ששולט בתקשורת יכול לקדם ואף ליזום כל מהלך ותרני שהפוליטיקאים מעוניינים או אינם מעוניינים ליישם. שופטים ועיתונאים זוכים לגיבוי מצד קבוצות של פרופסורים".

טוני בלייר: נאום אהבה לישראל, ועל מסע הדה-לגיטימציה של ישראל

טוני בלייר, Tony Blair, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, (1997 - 2007), עשר שנים כיהן כראש ממשלת בריטניה מטעם מפלגת (השמאל הבריטית) הלייבור. לא היה 'שפוט' של ישראל מעולם. כיום משמש שליח למזרח התיכון, מטעם הקוורטט האירופאי.
כותבת על כך לילך סיגן בגלובס:
למה מי אתה, טוני בלייר?
מסתבר ששליח הקוורטט הנכבד מודאג הרבה יותר מאיתנו ממסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל.
אז מה אתם אומרים על מה שאמר השבוע טוני בלייר בעניין מסע הדה-לגיטימציה שמתקיים באירופה נגד ישראל?
אה, לא שמעתם על זה? טוב, נו. האמת היא שזה לא מאוד מפתיע. יש סיכוי שלא שמעתם על זה כי הוא פשוט לא צוטט בשום כלי תקשורת ישראלי.
... רצה הגורל, והייתי שם גם אני. ישבתי ליד בחור ממש חמוד מקול ישראל, שענה על מיילים ו-SMS'ים בקצב מעורר הערכה. מתישהו היה נדמה לו שהוא פספס משהו בקדחת המולטי-טאסקינג, והוא שאל אותי מה נאמר. אמרתי לו שציטטו את מרטין לותר קינג באמירה שלו מ-1967, על כך שאין דבר כזה אנטי-ציונות, כי אנטי-ציונות היא למעשה אנטישמיות. הוא גלגל עיניים ואמר: "לא מעניין". בחור טוב, שללא ספק מבין עניין. אמנם צעיר, אבל כבר יודע שככה אנחנו בוחנים נושאים היום, בתקשורת הישראלית, ושכרגע אין סחורה.