"....אני מייצגת את מפלגת בל"ד ואת המצע של מפלגה זו. ומשום כך, טבעי שאדבר על בעיותיו של העם הפלסטיני, על לגיטימיות המאבק, בשל היותנו [הפלסטינים] חלק מהתושבים המקוריים. אנו נושאים לא רק בדאגה הלאומית הישירה [של הערבים בישראל], אלא גם בדאגה הפלסטינית הכללית. אם לא כך הדבר, לא היתה משמעות לדבריי אודות השתייכותי לעם הפלסטיני.... השתתפותי במשט החירות נועדה להדגיש שהדרך שלי היא לא רק הנפת סיסמאות לאומיות אלא תרגומן למעשים פוליטיים, כנדרש ממני...
הקול שלנו מכאיב לציבור הישראלי בנושאים הלאומיים, משום שהוא חש שאנו מהווים איום למדינה. לכן, כאשר אנו דורשים זכויות לאומיות, אנו מאיימים על יהדותה של המדינה. זה נכון, אבל זו לא הבעיה שלי, זוהי הבעיה של ההגדרה הגזענית של מדינת [ישראל] כמדינה יהודית..."
"...מצבי שונה. אני לא מייצגת את מדינת ישראל ולא מדברת בשם מדינת ישראל, כי אם בשם מפעל של מאבק, אשר אינו מכיר, כלל ועיקר, בישראל כמדינה יהודית. [אני מדברת] בשם מפעל של מאבק אשר מבצע במדויק את התפקיד ההפוך לתפקיד של כנסת ישראל, לפי ראייתה...
במקרה שלי, אין התאמה בין זהותי לבין זהות המדינה שאת אזרחותה אני נושאת... המדינה עושה כל מאמץ כדי להציב את זהותי בסתירה מלאה עם הגדרתה את עצמה ועם תפקידה כמקלט ליהודים באשר הם. במקרה שלי, אני אומרת שישראל היא מדינה יהודית שאינה מייצגת אותי והיא אינה אלא מדינה גזענית..."
הרש"פ סטתה מהעקרונות הפלסטיניים ההיסטוריים
"נושא יהדותה של המדינה אינו מהווה מכשול רק לחייהם של הפלסטינים בתוך [שטחי] 48' אלא הוא עניין המהווה התגרות בעם הפלסטיני כולו... ברור שההשפעה הפוליטית הישירה היא עלינו, אולם האם הפלסטינים בגדה [המערבית], בעזה ובפזורה מסכימים כי חיפה, לוד ויפו יהיו חלק ממדינה יהודית? האם הם אלה שיתנצלו על הנכבה במקום ישראל? האם הם מסכימים שמולדתם תוגדר כאדמה ציונית? האם הם מסכימים שנפסיד את מעמדנו הפוליטי כבעלי המולדת, אנחנו, שנשארנו בה? יש לכך השלכות על כל העניין [הפלסטיני], על העם [הפלסטיני], ועל זכויותיו, ולא רק עלינו בלבד. הסכנה השנייה היא שהפליטים לא ישובו [לבתיהם] במדינה יהודית, משום שזוהי 'זכותה' של המדינה היהודית לא לקבל פליטים. איזה היגיון יש בתביעת הרש"פ [למימוש זכות] השיבה של הפליטים בעוד היא מכירה בישראל כמדינה יהודית? כל התגרות ישראלית בחלק מן העם הפלסטיני היא התגרות בעם הפלסטיני כולו, אחרת מה המשמעות של היותנו עם אחד?"
"הרש"פ אינה מייצגת [עוד] את הזכויות הפלסטיניות. ומשום כך, היא כבר סטתה מהעקרונות האיתנים ההיסטוריים והיא מחלישה את מעמדה במו"מ. אפילו לפי שיקולים פוליטיים של מו"מ - העמדה הפוסקת בהכרה בישראל כמדינה יהודית - היא שגויה, בנוסף לכך שהיא לא לאומית ומזלזלת [בזכויות הפלסטיניות]. בעיה נוספת היא שאנחנו [הערבים בישראל] לא היינו ולא הפכנו להיות חלק ממקור הסמכות הכללי של העם הפלסטיני. הגיע הזמן שעניין זה יהיה חלק מהעקרונות האיתנים... הגיע הזמן לבנות מחדש את אש"פ, כך שיכלול אותנו כמקור סמכות בכל הנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי. אנו חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני, ועל כן, אנו חלק בלתי נפרד ממקור הסמכות הלאומי הכללי. אש"פ אינו מדבר היום בשם העם הפלסטיני, ואין לו לגיטימציה לכך."
"אם ישראל תמשיך במדיניותה , אנו נלך לכיוון של עימות עם המדינה. הפלסטינים בתוך [ישראל] לא יסכימו שהמצב הנוכחי יימשך כפי שהוא... "[1]
אנו בעליה של המולדת הזו
בראיון אחר[1] ליומון אל-אמאראת אל-יום, בו נשאלה אודות התפקיד שממלאים חברי הכנסת הערביים, אמרה זעבי כי היא חברי מפלגתה רואים עצמם כפלסטינים וכבעלי המולדת:
"... המצע שלנו מבוסס על הדרישות לשוויון לאומי ואזרחי, להכרה בנו כבעליה של המולדת הזו ולהפיכת המדינה הזו ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. זהו המצפן המנחה את פעולתנו הפוליטית... היות ואנו מגדירים את עצמנו בראש [ובראשונה] כפלסטינים וכבעלי מולדת [זו], אנו רואים בהגנה על זכותו של עמנו לשים קץ לכיבוש כחלק מהמצע שלנו, אשר גבולותיו אינם מצטמצמים לשטחי 48', אלא הם [מקבילים] לגבולות ההיסטוריים של עמנו. מכאן, שהמצע שלנו כולל גם [תמיכה ב]שיבת הפליטים הפלסטינים, בהבסת הכיבוש, בפירוק ההתנחלויות ובהיותה של מזרח ירושלים בירת המדינה הפלסטינית. אנו [ערביי 48'] לא נכנסים לכנסת רק כאזרחים, אלא אנו נכנסים אליה עם מלוא תודעתנו ההיסטורית ועם כל תחומי הסכסוך שלנו עם ישראל..."
הדברים נאמרו בראיון ב www.elaph.com 6.8.2010
[1] הדברים נאמרו בראיון לאל-אמאראת אל-יום (איחוד האמירויות), 2.4.2009
פורסם בממר"י ב- 1/9/2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה