כמה שנים דרושות למתיישבים בארץ מסויימת כדי להפוך לבני המקום או לבעלים החוקיים של הארץ?

הפלסטינים טוענים שארץ זו היא אדמה ערבית מקדמת דנא וליהודים אין בה חלק ונחלה: כמה שנים דרושות למתיישבים בארץ מסויימת כדי להפוך לבני המקום או לבעלים החוקיים של הארץ? שואלים רבקה שפק ליסק ושאול ברטל במאמר: אום אל-פאחם שוללת זכותו של העם היהודי למדינה?

תושבי אום אל-פאחם, מעוז התנועה האסלמית, השוללת כל עבר יהודי בארץ זו וטוענת שהם אדוני הארץ וכי זוהי אדמה ערבית מקדמת דנא, והיהודים הם קולוניסטים אירופאים, היגרו לכאן מארצות ערב בין שלהי המאה ה- 17 לאמצע המאה ה- 19:
חלק הגיעו ממצרים לפני 187 שנים, באמצע המאה ה- 19.
חלק הגיעו מגבול תימן- ערב הסעודית לפני 350 שנה, בשלהי המאה ה- 17. אבל, חלק מהם התיישבו תחילה באזור חברון, ורק מאוחר יותר עברו לאום אל-פאחם.
חלק הגיעו מחצי האי ערב לפני 350 שנה, בשלהי המאה ה- 17.
היו גם משפחות שהגיעו לפני כ- 150 שנה (חלק הגיעו לפני 100 וחלק לפני 200 ) מכפרי הגדה המערבית , כלומר בשלהי המאה ה- 19.
יש גם משפחות שמוצאן מלוב, אלג'יר וסוריה.
היו גם משפחות שעברו מכפרים אחרים בישראל ב- 1948.
והחמולה של ראאד סלאח הגיעה מסוריה בשלהי המאה ה- 17.
בקיצור, ראשית ההתיישבות הערבית באום אל-פאחם, עפ"י מקור ערבי-ישראלי הייתה לא לפני שלהי המאה ה- 17. ההגירה המצרית הגיעה באמצע המאה ה- 19.
תושבי העיר משתייכים לארבע חמולות עיקריות: מאחמיד, אג'באריה, ג'אברין ומחאג'נה (ראאד סלאח, ראש התנועה האיסלמית שייך לחמולה זו), אלה גם שמותיהן של ארבע השכונות העקריות בעיר.

חנין זועבי: איזה היגיון יש בתביעת הרש"פ [למימוש זכות] השיבה של הפליטים בעוד היא מכירה בישראל כמדינה יהודית?

מדינה יהודית – הגדרה גזענית
"....אני מייצגת את מפלגת בל"ד ואת המצע של מפלגה זו. ומשום כך, טבעי שאדבר על בעיותיו של העם הפלסטיני, על לגיטימיות המאבק, בשל היותנו [הפלסטינים] חלק מהתושבים המקוריים. אנו נושאים לא רק בדאגה הלאומית הישירה [של הערבים בישראל], אלא גם בדאגה הפלסטינית הכללית. אם לא כך הדבר, לא היתה משמעות לדבריי אודות השתייכותי לעם הפלסטיני.... השתתפותי במשט החירות נועדה להדגיש שהדרך שלי היא לא רק הנפת סיסמאות לאומיות אלא תרגומן למעשים פוליטיים, כנדרש ממני...
הקול שלנו מכאיב לציבור הישראלי בנושאים הלאומיים, משום שהוא חש שאנו מהווים איום למדינה. לכן, כאשר אנו דורשים זכויות לאומיות, אנו מאיימים על יהדותה של המדינה. זה נכון, אבל זו לא הבעיה שלי, זוהי הבעיה של ההגדרה הגזענית של מדינת [ישראל] כמדינה יהודית..."

"...מצבי שונה. אני לא מייצגת את מדינת ישראל ולא מדברת בשם מדינת ישראל, כי אם בשם מפעל של מאבק, אשר אינו מכיר, כלל ועיקר, בישראל כמדינה יהודית. [אני מדברת] בשם מפעל של מאבק אשר מבצע במדויק את התפקיד ההפוך לתפקיד של כנסת ישראל, לפי ראייתה...
במקרה שלי, אין התאמה בין זהותי לבין זהות המדינה שאת אזרחותה אני נושאת... המדינה עושה כל מאמץ כדי להציב את זהותי בסתירה מלאה עם הגדרתה את עצמה ועם תפקידה כמקלט ליהודים באשר הם. במקרה שלי, אני אומרת שישראל היא מדינה יהודית שאינה מייצגת אותי והיא אינה אלא מדינה גזענית..."