פייסל חוסייני: "היכנסו אל בטן הסוס!" והסוס עצמו נכנס אל החומות

מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פייצל חוסיני, בראיון העיתונאי האחרון שלו (לעיתון המצרי אל-ערבי, פורסם ב- 24.6.2001 )
מתוך תרגום הראיון המלא בממר"י
חוסייני: אנחנו היהודים של תחילת המאה העשרים ואחת. כלומר, אנו הפלסטינים נהיה היהודים של תחילת המאה [הקודמת]. הם הסתננו לארצנו בדרכים שונות... עלינו לפעול כמוהם. לחזור, להיכנס, להתיישב, ולהכות שורשים חדשים באדמתנו ממנה גורשנו, יהא המחיר אשר יהא.

הסוס הטרויאני

הצבא היווני, כאשר פשו בו חילוקי דעות ומחלות, לא הצליח לפרוץ לטרויה. הגייסות האלו החלו לסגת בזה אחר זה עד שמול חומות טרויה, נותר צבא המלך היווני לבדו וגם הוא סבל ממחלות וממחלוקות וכשל בפריצה לטרויה.
אלא שאז, טפסו אנשי טרויה על חומות עירם ולא מצאו מולם כל זכר לצבא היוונים, פרט לסוס עץ ענק. הם שמחו והתהוללו בחושבם שהגייסות היווניים הובסו ונסוגו והותירו מאחוריהם שלל תמים עשוי עץ. הם פתחו את החומות והכניסו אותו לעירם. אחר כך קרה מה שקרה.

הסכם חודייבה=הסכם אוסלו

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, העניק ראיון לכתבת ברמאללה של היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", סאידה חמד. להלן קטעים מן הראיון:
[אל-חיאת, (לונדון), 5.10.2002]

ערפאת: [הנביא מחמד אמר:] עדיין ישנה קבוצה באומה שלי השומרת על דתה, מנצחת את אויבה, ואינה נפגעת על ידי מי שתוקף אותה ואנשיה הם המנצחים בשל כוחו של אללה. נאמר [לנביא מחמד] הוי שליח אללה היכן הם ומי הם [אותם אנשים]? הנביא השיב: הם בירושלים ובסביבותיה והם בחזית [המערכה] עד ליום הדין.
... העם הפלסטיני הזה מתמודד מאז סייקס פיקו ועוד לפני כן, מאז הקונגרס הציוני בבזל, עם התוכנית [הציונית] הזו כשהוא מגן על האדמה המקודשת הזו ועל המקומות הקדושים בה.
...
חמד: האחראי על תיק ירושלים, סרי נסיבה, חתם עם גורמים ישראלים מהשמאל, על מסמך הבנות שמכיל בתוכו את ביטול זכות הפליטים הפלסטינים לשוב לבתים מהם היגרו.
ערפאת: אף אחד לא יבטל את זכות השיבה. ישנה החלטה 194...

"סרבן השלום" ביבי נתניהו ו"גיבור השלום" יצחק רבין, מצא את ההבדלים

אדוני הנשיא, ברוך הבא בביתנו בירושלים, מוקד געגועינו ומחוז חלומותינו במשך אלפי שנים. הרוב המכריע של העם בישראל רואה את ירושלים כבירת ישראל בריבונות ישראל. ירושלים איננה עניין למשא-ומתן. אין היא עניין למיקוח. נאמנים למורשתנו ולערכינו, נאפשר תמיד חופש גישה ופולחן דתי לבני כל הדתות - אך ירושלים היתה ותהיה לנצח בירתה של מדינת ישראל בריבונות ישראל, לבו הפועם של העם היהודי.