2
..."המצע – טוען אריה אליאב – מאפשר לי לחיות עם דעותי". ובכן, לגבי מקרה קונקרטי זה טעות בידו. אם ניטול דעותיו כפי שהובעו ב"טיים", למשל, יכול הוא, כמובן, לחיות אתן באין מפריע, אך לא על מצע "המערך" ולא בלשכת מזכיר המפלגה.
6
כן, אפילו הסתמכות זו שהמזכ"ל מסתמך על סיורים ושיחות שלו, בגדה וברצועת-עזה, אינה מפיגה את הטעם הסאלוני, העסקני והעמקני שבאותו הוֹבִּי של יצירת עם ערבי חדש, שרבים מבינינו שטופים בו כיום. בעלי ההוֹבּי הזה מתעלמים מן העובדה שגם אותם חלקי האומה הערבית, הקיימים כבר בתורת "עמים", אינם אלא מדינות ערביות של אומה אחת, אשר חלומה הוא דווקא אותו איחוד ערבי לאומי כולל שמציאותה של מדינת ישראל מפריעה, כביכול, להתגשמותו. אותו הובּי יהודי של יצירת עם ערבי פלשתינאי נטל לו דווקא את האוכלוסיה הפחות מוגדרת ופחות מזוהה מבחינה מדינית וגיאוגראפית, שבין כל אוכלוסיות העם הערבי, לעשות בה מאניפולאציות טרקליניות של בריאת יֵש מאין ולא לשווא אנו טורחים כל-כך במלאכה זו אשר אף שליטי ערב ליבם אינו שלם עמה ואין לה צידוק אלא במוחותינו המעוקמים ובתוכניות החורבן של עראפאת.כן, אולי יישמעו הדברים כפארא דוכס, אך יש צידוק למלחמותינו ויש לה שחר ויש בה ערובה לנצחון ולימי שלום, כל זמן שאנו יודעים וכל זמן שהעולם יודע כי אנו עומדים מול העולם הערבי, על שטחיו העצומים, ומול התנכלותו אל כברת-ארץ זו של ישראל.
תכניות חורבן - לא רק משום שכוונת דוגליה הערבים של פיקציה זו, הנקראת עם ערבי פלשתינאי, היא להעביר ולמחות את מדינת ישראל מן העולם, אלא משום שאם אנו מאמצים עיקרון פיקטיבי זה אנו מעלים את הכורת על קיומנו בארץ זו.
אך מרגע שאנו מודים בקיומה של פיקציה לאומית פלשתינאית, מאותו רגע נעשית הציונות כולה ענין של גזילת מולדת מידו של עם קיים, ובמידה שאנו מסייעים כיום להשתרשותה של תודעה זו בעולם ובהכרתנו פנימה, אנו מערערים יסודה ההיסטורי, האנושי של הציונות ומושיבים אתה על כידונינו בלבד.
7
התנועה הציונית ורעיון התחיה לא היו יכולים אפילו להתחיל ולנבוט אילו היתה ארץ-ישראל באמת מקום צמיחתה וקיומה של אומה פלשתינאית המזוהה עם ארץ זו.אם אמנם אנו מודים בקיומו של עם ערבי פלשתינאי, הרי לא רק "השטחים המוחזקים" הם טריטוריות-ערביות אשר כל עמידתנו בהם היא רק הקזת דמים עד בוא הנסיגה הבלתי-נמנעת, אלא גם מדינת ישראל שלפני ששת הימים היא טריטוריה ערבית-לשעבר של עם פלשתינאי ערבי.מפעל- התחיה היהודי זכה במשך עשרות בשנים לאהדת העולם רק מפני שהוא נבע מתוך מציאות אשר בה אין תושביה הערביים של ארץ-ישראל אלא חלק זעיר מן האומה הערבית, אשר כללותה של ארץ- ישראל לא היתה קיימת לגביה כמושג מדיני, לא בתודעתה הלאומית ולא בהכרתה הדתית. עכשיו [1970] אנו מסייעים במו ידינו למחות מציאות יסוד זו, אשר בלעדיה לא היינו יכולים אפילו להעלות על הדעת את יישובה של הארץ ואת שיבת-ציון. אפילו הצהרת בלפור לא היתה יכולה להינתן אילו היו מנסחיה צריכים להתנות שהבית הלאומי היהודי בפלשתינה יקום בתנאי שלא ייפגעו זכויות ה ע ם הערבי הפלשתינאי, ולא זכויות התושבים האחרים, כפי הנוסח שנתקבל בדרך הטבע.
אם אנו מודים בקיומו של עם ערבי פלשתינאי קשה להאמין אפילו כי מחאותינו נגד הטרור, ומאמצינו לעורר על כך את אומות העולם, יכולות לזכות לאוזן קשבת. אם יש כאן עם ערבי הנלחם על ארצו, הרי שמחאותינו אלו מאבדות את עיקר משמעותן...
... האידיאולוגיה הציונית צריכה שיקום וגיבוש וקביעת עיקרים מחדש, לא רק משום התרוקנות, אלא גם מחמת שהיא הולכת ומתמלאה ערפילי טשטוש ומוקדי כרסום העשויים להפכה תל-עולם.
דבריו של מזכ"ל מפלגת-העבודה, שעליהם עמדתי בראשית הדברים, אינם אלא אחד הסימפטומים לתהליך זה אשר עיקרו לא בכך שהוא מערער את מצע "המערך" אלא בכך שהוא מערער את היסוד אשר בלעדיו אין לא מצעים ולא תורות שבעל-פה ולא תורות שבכתב ואף קיומנו כולו עשוי להישאר בלעדיו בבחינת אותיות פורחות באוויר.את הרשימה במלואה ניתן לקרוא בהחוט המשולש
2 תגובות:
תודה כתמיד על הפרסום הקולע.
אנא תקני את תאריך הפרסום המצוין תחת התמונה. היום והשנה נכונים, אך החודש לא. צ"ל 27 בפברואר, לא 27 ביולי - מועד שבו לצערנו הגדול אלתרמן כבר לא היה בין החיים.
כדאי אף לציין שהמאמר הוא המאמר האחרון שפרסם אלתרמן בעיתונות. הוא הופיע חודש לפני מותו (הוא נפטר ב-28 במארס). הוא הופיע במעריב.
תודה על ההערה. אומנם באיחור - אבל תוקן. תודה.
הוסף רשומת תגובה