תהליך מחיקת היהודים מן הסיפור ההסטורי שלהם עצמם והחלפתם ב"פלסטינים הקדומים"

"צוות של ניצבים בתלבושות של הפלסטינים הקדומים"
(בתמונה: ישו וחבריו הפלסטינים)

ה-Guardian הלונדוני מפרסם כתבה מאת אחד Giles Tremlett על פארק הנושא הראשון באירופה 'פארק הנצרות' שהוקם באי מיורקה. הוא כותב: "אף שפארקים דומים לזה קיימים בדרום אמריקה ובארה"ב, באירופה טרם הוקם פארק כזה... הפארק בבואנוס איירס מציג מופע של בריאת האדם, לידתו של המשיח, תחיית המתים ואת 'הארוחה האחרונה', שמונה פעמים ביום, עם צוות של ניצבים בתלבושות של רומאים ושל הפלסטינים הקדומים. הפארק מפרסם את עצמו כ"מקום שבו יכולים כולם ללמוד על המקורות הרוחניים".

כותבת על כך מלאני פיליפס, ב-Spectator: איירבראשינג של ההסטוריה המזרח תיכונית (והיא מצוטטת בתגובות רבות במאמר עצמו):

"הפלסטינים הקדומים", הֶא? ומי הם בדיוק "הפלסטינים הקדומים" הללו? ובכן, הם מה שהיינו קוראים להם... יהודים. ישו היה יהודי. 'הסעודה האחרונה' היתה סעודת ליל הסדר היהודי. ארץ הקודש של הברית החדשה נקראה יהודה ושומרון. האנשים שגרו שם ונרדפו על ידי הרומאים לא נקראו פלסטינים. הם היו יהודים.
היהודים לא מופעים כלל בסיפור העיתונאי של  Tremlett (לא ברור אם בפארק עצמו יש התייחסות אליהם). אין זו שגיאה שנעשתה בתום לב. זהו אימוץ מוחלט של הנראטיב הערבי שמוחק (איירבארשינג) באופן שיטתי את היהודים מתוך הסיפור ההסטורי שלהם עצמם, וטוען, טענה שקרית, שישו היה פלסטיני.

פיליפס מרחיבה על מקורות הנראטיב השקרי הזה שהולך ותופס מקום במרחב: "מרבית השכתוב ההסטורי הזה מקורו ב"המרכז התיאולוגיה האקומאנית לשחרור - סַבִּיל" (Sabeel Ecumenical Liberation Theology Centre)", היא כותבת, "זהו בסיס ערבי-נוצרי שנמצא בירושלים אשר בראשו עומד מייסדו, הכומר נעים אטיק (חביבם של רבים בכנסייה האנגליקנית), המהווה מקור חיוני למסכת השיטתית של שקרים ועלילות על בסיס תיאולוגי נגד לישראל.

אטיק החייה את הדוקטרינה הנוצרית העתיקה "דוקטרינת ההחלפה" או "התיאולוגיה החלופית" (“replacement theology” או “supersessionism”), - לפיה היהודים הפסידו את כל הבטחות האל שניתנו להם והכנסייה הנוצרית ”החליפה- ירשה" אותם כעם הנבחר, אותה תיאולוגיה שהזינה מאות שנים של פוגרומים נגד יהודים – התמזגה עם "הפלסטיניזם" ויצרה את התמונה השקרית לפיה הערבים הפלסטינים הם בעצם התושבים האורגינלים של ארץ ישראל, וישו בכלל היה "פלסטיני"."

לקריאה נוספת:

• "מי זרע את השנאה", מאת מלני פיליפס, ספקטייטור פורסם ב'הארץ'
• "הכומר האנגליקני נעים אטיק ממזרח ירושלים, הנחשב לאחד מיוזמי חרם ההשקעות הנוכחי על ישראל, אומר שהקמפיין נהפך כיום לכדור שלג שאי אפשר לעצור אותו." מתוך מגזין הכיבוש, תחת הכותרת: "זה מתחיל בקטן".
• "לעצור את הסחף האנטי-ישראלי בכנסיות", כותב הרב אברהם קופר, מראשי מרכז שמעון ויזנטל באתר מראה: "נעים אטיק, המכונה לעתים דסמונד טוטו של הפלשתינים, מן "המרכז התיאולוגי לשחרור" - "סביל", שבו שותפים מספר זרמים, אף מרחיק לכת: הוא מסרב להכיר בקשר כלשהו בין הבריתות המקראיות המתייחסות לארץ לבין העם היהודי, אך מכיר בהחלט בתוכחות התנ"ך ובאיומי הגלות מן הארץ, ובתחולתם על היהודים בני זמננו, שממאנים לדבריו לשים לבם לתוכחות התנ"ך בדבר הקאת הארץ את אלו שחטאו בגבולותיה." 
• באתר של נווה שלום- Oasis of Peace - waaht i-sal-aam, התמונה כמובן שונה לחלוטין. תחת הכותרת:
  תיאולוגית שחרור פלשתינית ככלי בחינוך לשלום, מספרים שם על הרצאה של הכומר נעים אטיק שהוזמן להרצות בפני חברי הישוב: "סאביל הנה תנועת שחרור אקומנית, עממית של נוצרים פלשתינים. סאביל מהווה מרכז אקומני לתאולוגית שחרור פלשתינית המנסה להפוך את כתבי הבשורה רלוונטים לימינו. בערבית משמעות השם סאביל היא: הדרך וגם מעין מים.סאביל שואפת לפתח רוחניות מבוססת על: צדק, שלום, אי אלימות, שחרור, ופיוס בין בני לאומים ואמונות שונים. סאביל גם פועלת לקידום מודעות נכונה בקשר לזהות הנוכחות והקיום של נוצרים פלשתינים." [מרגש].
• ובהארץ: "המאבק הכלכלי מתמקד בגדר ההפרדה כמקור הצרות של הכיבוש וכסימן למדיניות גזענית של הפרדה ואפרטהייד. ההשוואה לאפרטהייד היא טקטיקה ערבית מוכרת, שנועדה לחזק את השימוש באמצעים של סנקציות כלכליות על פי המודל של המאבק בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. גורמים פלשתיניים ממלאים תפקיד מרכזי בתיאום המאבק, ובעיקר באמצעות המרכז הפלשתיני לחופש תיאולוגי "סאבייל" שבירושלים, בראשות הכומר נעים אטיק מהכנסייה האנגליקנית סנט ג'ורג' שבירושלים" 
• מלקטת: ישו: השאהיד הפלסטיני הראשון