ב-1959, אייבל הקים אגודה חדשה, "האגודה לצניעות של חיות עירומות", Society for Indecency to Naked Animals – SINA, ויצא לקמפיין ארוך שנמשך כמעט ארבע שנים. מטרות האגודה היו לגרום לכך שבכל ארה"ב אנשים ילבישו את החיות שלהם, וישמרו על צניעותם של בעלי החיים. הסלוגן שנבחר לקמפיין היה "A nude horse is a rude horse", ומסע הצלב החל.
"צניעות היום פירושה מוסר מחר" הוא טען בתוקף, וכמו בכל רעיון אבסורדי ומטופש, אלפי אנשים שלא הבינו שמדובר במתיחה הצטרפו לארגון שאייבל ייסד, והחלו לטעון בתוקף שלא ייתכן שבלי חיים עירומים יסתובבו בין אנשים מהוגנים. הם הצטרפו אליו להפגנות, קיימו עצרות תמיכה, חילקו חומר מודפס וקידמו בלהט את הרעיון.
קליפורד פראוט טען באחד הראיונות שערך שלתנועה יש כבר 50,000 תומכים רשומים, ודחק בהם לקיים את מצע האגודה בקהילותיהם בכל רחבי ארה"ב. ההצעה שלו הייתה שבכל מקום שבו נראה בעל חיים לא לבוש, מתנדבי התנועה יגשו לבעליו ויגישו לו עלון המפרט את אי המוסריות שבכך. "צו מוסר" הם קראו לעלונים הללו.
אייבל עצמו אף הגדיל לעשות וביחד עם אשתו הוא הפגין מול הבית הלבן בדרישה שהממשל יאכוף את דרישתו המוזרה.
באוגוסט 1963 וולטר קרונקייט בעצמו הציג בתוכנית החדשות שלו בסי בי אס כתבת תחקיר על S.I.N.A ועל מטרותיה, ועשרות מליוני אנשים צפו במגוון חיות לבושות בבגדים, ובראש האגודה שהסביר את מדוע חיה עירומה היא חיה לא צנועה. זה היה היה גם סוף המתיחה. התפוצה העצומה של התוכנית גרמה לכך שבאק הנרי זוהה על ידי אנשים רבים כקומיקאי שכבר הופיע בטלוויזיה, ובכך המתיחה נחשפה והפרשיה התפוצצה.
...
בימים שלאחר מכן אלן אייבל התראיין וסיפר עד כמה אנשים בכל ארה"ב הזדהו עם המטרה שלו ופעלו נמרצות לקדם אותה. לטענתו, הוא אף קיבל תרומה של 40,000$ ממיליונרית אלמונית בסנטה ברברה, תרומה שאייבל דחה בתירוץ שתקנון האגודה אוסר קבלת תרומות. הוא הוסיף וסיפר שלאורך שלוש וחצי שנות המתיחה, רק אנשים ספורים שאלו אותו אם מדובר במתיחה, בעוד שכל השאר האמינו לו ולרצינות כוונותיו, בין אם נטו לקבל את דעתו ובין אם לאו.
על חייו של האיש המצחיק הזה ומתיחות נוספות שלו אפשר לקרוא באתר הנהדר טופס 630
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה