האם פרסום המאמר נגד הסרבנות היה מעשה טקטי מחושב מצד ענת קם?

ב 25 באוגוסט 2008, כתבה ענת קם את מאמר הדיעה היחיד שכתבה אי פעם ב'וואלה' תחת הכותרת: סרבנית מצפון, אני מתביישת בך ובו היא יוצאת נגד סהר ורדי.
עו"ד להמן, עורך דינה של קם: "מדובר בבחורה ישראלית ציונית. כפי שאתם יודעים עוד לפני הפרשה ובלי קשר אליה, [היא] פרסמה מאמרים בגנות הסרבנות. [היא] המיינסטרים הישראלי, מלח הארץ, ולפיכך אני רואה את המשפט הזה ואת הטענות המושמעות כאן לראשונה, כטענות המסוכנות מאוד לדמוקרטיה הישראלית". האומנם?

על כך כותב יהונתן דחוח הלוי :
"ניתוח לוח הזמנים של ביצוע העבירות ע"י ענת קם עשוי ללמד, כי פרסום המאמר נגד הסרבנות היה מעשה טקטי מחושב שנועד להסיט ממנה את החשדות לאחר שיתפרסמו המסמכים המסווגים בהארץ".

ורדי, סרבנית גיוס מטעמי "מצפון", בעלת תפיסות פציפיציסטיות, חתומה על "מכתב השמיניסטים" שיצאה ל"מסע הסברה" אנטי ישראלי בחו"ל ובקריאה להחרים את ישראל על "פשעי המלחמה" תוך גינוי למילטריזם הישראלי והזדהות עם הנרטיב הפלשתיני בנוגע ל"נכבה"

ענת קם כותבת במאמר כך:

"אני לא פחות שמאלנית מסהר ורדי... שהשלימה בחריקת שיניים שירות צבאי מלא... תרומה לקהילה היא גם שירות צבאי. אני בכוונה כותבת קהילה ולא מדינה: אין סיבה שתשרתי גוף גדול, מסואב ופשיסטי"

על כך כותב הלוי: "ענת קם ידועה הייתה כבר מגיל צעיר כמשתייכת אידיאולוגית לחוגי השמאל הקיצוני. היא עצמה מעידה על עצמה באמירה "אני לא פחות שמאלנית מסהר ורדי". סהר ורדי אינה נמנית כידוע על חוגי השמאל המתון".

מצד שני:

"לא [בגלל ש]כולנו משתמטים. בסיסי יחידת המודיעין 8200 מלאים בבוגרי בית הספר, כך גם בסיסי הסיירות בסירקין ובעתלית ובסיס חיל האוויר בחצרים". "... אלמלא אותם בוגרים שהתגברו על הפינוק והלכו לצבא, המצב הזה (המצב שהיה כאשר אי-אפשר היה לעלות על אוטובוס בעיר הזאת או סתם לעבור במקומות הומי אדם בלי לסכן את החיים) לא היה משתנה עד היום"

הלוי: מדבריה עשוי להשתמע כי ענת קם מבינה את הצורך של צה"ל להילחם בטרור ובשיטות שהוא מיישם במלחמה זו. יתר כל כן, ניכר שהיא מביעה גאווה באותן יחידות הנוטלות חלק מרכזי בפעילות הסיכול הממוקד באיו"ש (סיירות, חיל האוויר ו-8200).
מדוע אם כן מצאה לנכון לתקוף באופן אישי ובוטה כל כך את סהר ורדי "חברתה" לספסל הלימודים?

לוח הזמנים (כפי שעולה מכתב האישום):

מאוגוסט 2005 ועד יוני 2007, שירתה בלשכת אלוף פיקוד המרכז כפקידת לשכה כאשר (מאפריל 2006 כעוזרת רל"ש האלוף.)
במאי 2007 או בסמוך לכך, העתיקה את החומרים לשני דיסקים.
ביוני 2007 או בסמוך לכך, העתיקה הנאשמת את דיסק המסמכים למחשב נייד בביתה.
שנה אחר כך:
בקיץ 2008 הציעה את המסמכים שבחזקתה לעיתונאי יוסי יהושע.
בספטמבר 2008 או בסמוך לכך מסרה את החומר לעיתונאי אורי בלאו
לאחר מסירת המסמכים שוחחה איתו מספר פעמים בלתי-ידוע כדי לתת לו הבהרות למסמכים שמסרה לו כולל הבהרות לגבי שמות מבצעים ויעדים, קודים של מבצעים, תאריכים וכדומה.
מנובמבר 2008 (חודשיים שלושה מאז קיבל את המסמכים) החל בלאו לפרסם את הכתבות בעיתון הארץ שמסתמכות על החומר שמסרה לו.
ב 25 באוגוסט 2008 היא מפרסמת את המאמר ב'וואלה'.

יהונתן דחוח הלוי: לוח הזמנים מלמד, כי בעת כתיבת המאמר היתה ענת קם שקועה עמוק במאמצים להעברת המסמכים לידי עיתונאים, וככל הנראה כבר יצרה קשר עם אורי בלאו. סביר להניח שהיא העריכה שסדרת כתבות המתבססת על מסמכים "נפיצים" במיוחד מפיקוד המרכז עלולה להפנות אליה את האצבע המאשימה (כפי שאכן חשדה בה מיידית אימה ע"פ הפרסומים), ובמיוחד לאור היותה מוכרת כבעלת עמדות שמאלניות קיצוניות.

הסבר הגיוני למאמרה של קם נגד הסרבנות עשוי להימצא בניסיון לבנות אליבי מיד לאחר מסירת המסמכים נראה, כי ההמתנה בפרק זמן של שלושה חודשים לערך מזמן מסירת המסמכים לאורי בלאו ועד לתחילת פרסומם, נועדה לסייע להטמעת המסר שביקשה ענת קם להביע ב"מאמר האליבי". לא מן הנמנע, שזה היה אחד הסעיפים בסיכום בין ענת קם לבין אורי בלאו, בנוסף לעניין התמורה.

אגב, וואלה גוף שנשלט על-ידי שלושה גורמים: "הארץ", בזק-בינלאומי והציבור שמחזיק במניות החברה, שהונפקה בבורסה בתל-אביב...

מתוך מאמרו של יהונתן דחוח הלוי: מדוע תקפה ענת קם את סהר ורדי?
לקריאה נוספת:
מלקטת: "חפרפרת" בלשכת אלוף הפיקוד? שואל יהונתן דחוח-לוי, יומיים לאחר פרסום הכתבה ב'הארץ'