התמונה שזכתה בפרס פוליצר
(קצת ישן, פברואר 2006) בגימנסיה הרצליה הזמינו נערות מעופרה להשתתפות בסמיניריון בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מורי הגימנסיה החליטו לבטל לבסוף את השתתפותן של בנות עופרה בטענה כי עברו על החוק בהפגנות בעמונה... מנהלת גימנסיה הרצליה, חנה נאמן, אמרה בתגובה כי... "אין לנו התנגדות להתנחלויות, ההיפך הוא הנכון (?...). אבל במסגרת עבודה על סכסוך ישראלי ערבי, יש לי התנגדות להזמין מתנחלים בכלל... לא התכוונו להעליב ולא להביע אמירה פוליטית, להיפך. חוק זה חוק נקודה."הרב אביה ששר, ראש האולפנה בעופרה: "האם במסגרת הדמוקרטיה אסור לנו ליהנות מחופש הביטוי, הדיעה - גם אם זה בעמונה? כיצד תסבירו את הזמנת אביב גפן, שסרב לשרת בצה"ל ושמשמיץ את החיילים למופע אצלכם בשנה שעברה? האם אתם לא מחנכים את תלמידכם ללכת לאוניברסיטה? הרי ייתכן שחלק מהסטודנטים 'פורעי החוק' חוסמים כבישים ונועלים שערי הקמפוס, כדי להוריד את שכר הלימוד? האם תאסרו על אנשי המשטרה או היס"מ לפגוש את תלמידכם למרות שהיום ברור כי גם הם פרעו חוק במהלך ההתנגשות בעמונה?" (Yney)
"אנשים שמסתכלים על התמונה, שואלים אותי: מה חשבת? מה עשית, נערה אחת מול נחשול של שוטרים בשחור? למה לא ברחת? התשובה היא שבאנו להיאבק. לא באנו להיכנע או לברוח. כשמדינת היהודים, בשם המוסר, כל כך מקפידה על "טוהר הנשק", ועל "לא לפגוע בחפים מפשע" - מול האויבים שלנו, ועכשיו מחלקת אלות ברזל לאלפי שוטרים ופוקדת עליהם להכות ולפצוע באכזריות, במבצע מתוכנן מאורגן, נוער - נוער!!! אנחנו לא אויבים, אנחנו רק נערים - והתוצאה היא מאות פצועים ועשרות נכים עד היום - זה לא אות כבוד, זה אות קלון."ובנות כמוה אסור שתלמידי גימנסית הרצליה ישמעו.
אבישי בן חיים ממעריב: "שבאופן רשמי מגנה באמת בכל פה את התנהגותם של המתנחלים בעמונה, אבל בלבו פנימה לא מצליח לגרש את המחשבה הנוראית שישראל הנאורה שלו (כאילו) הפכה למדינה שומרת מסורת - מסורת אירופית עתיקה של רדיפת והשנאת אנשים בעלי חזות יהודית... בעמונה נקהלו נערים ונערות יהודים אמיצים לעמוד על נפשם", ופשוט לא מצליח להדחיק את התחושה שנשמתו יוצאת אליהם, בוכה איתם, מחבקת אותם ומדממת איתם." [say no more]
"תלמיד כיתה ח' מבית הספר היוקרתי גימנסיה הרצליה בתל אביב הושעה אתמול (ב') מלימודיו, זה כמה חודשים הוא מקפיד לחבוש כיפה לראשו ולקיים מצוות. אתמול החליטו גם חבריו של התלמיד להגיע לבית הספר כשכיפה לראשם, ומנהלת החטיבה, שהבחינה בחבורה, החליטה להשעות את התלמיד בטענה כי הסית את חבריו וקנה לכולם כיפות מכספו מתוך כוונה להחזירם בתשובה.
מנהל הגימנסיה, זאב דגני: "אני תלמיד ישיבה בעברי... הילד עצמו טוען שהוא הוסת (אומר תלמיד הישיבה לשעבר) על ידי מישהו בשכונת מגוריו לחזור בתשובה... התלמידים הגיעו עם כיפה כבדיחה וכדי לעשות פרובוקציה... ואני מתייחס לדת ברצינות"... (Nrg) אה, זו לא הכיפה, זה חוסר הרצינות של התלמידים.
מספר תלמידים מגיעים בוקר אחד לבית ספר במדינת ישראל, (הבית הלאומי של העם היהודי, זוכרים? מדינה שבה יהודי לא יאלץ להסתיר ולהתבייש באורח חייו היהודי, ולא יירדף על כך) וכיפה על ראשם! זעזוע בבית הספר.
הם נשלחים אל המנהל, משל עברו עבירה איומה, מי שלח אתכם? מי הסית אתכם?
הם מנסים 'לצאת מזה' וטוענים שזה לא מה שזה נראה, "סתאאם בדיחה".
המדיח לדבר העבירה טוען להגנתו שהוסת על ידי מישהו בשכונת מגוריו.
בית הספר לא יכול לעמוד מנגד, יש לעצור את התופעה בעודה באיבה: קודם כל, השעייה מיידית של העבריין הראשי.
ומה הלאה? ההורים ודאי זומנו, השרות הפסיכולוגי עורב, איבחן והגיש המלצותיו, אולי נקבע שהנערים יפגשו עם 'מומחה לכתות' שירביץ בהם תורה, יחזק את כושרם לעמוד מול הסתה ושטיפת מוח. אולי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה