חוברת של אלי הרץ, חומר חשוב ביותר להסברת הזכויות המשפטיות של העם היהודי על כל ארץ ישראל.
אלי הרץ, הוא מנכ"ל אירגון "קאמרה", כמו כן חבר באיפ"ק ובועידת הנשיאים, אחד המומחים הגדולים בעולם לנושא. הרץ רכש מבריטניה את כל החומר באנגלית הקשור למנדט הבריטי על ארץ ישראל ולהחלטות ועידת סאן רמו, 13,000 עמודים.
חוברת מושקעת, מידכ מפורט חשוב ומעניין בתוספת הרבה מפות ואיורים, קלה לקריאה וברורה.
ההקדמה לספר:
"השאלתם את עצמכם מה הביא לכך שבמשך 30 שנה, בין 1917 ל- 1947, אלפי
יהודים ברחבי העולם התעוררו בוקר אחד והחליטו לעזוב את ביתם ולעלות
לפלשתינה-א"י? רובם המכריע עשה זאת מפני ששמע שעתיד לקום בית לאומי
לעם היהודי בפלשתינה על יסוד התחייבות חבר–הלאומים במסמך ה"מנדט
על פלשתינה".
מסמך זה העניק ליהודים את הזכות הבלתי-ניתנת-להפקעה
להתיישב בכל מקום בפלשתינה-א"י - האזור שבין נהר הירדן והים התיכון.
ה-"מנדט על פלשתינה" לא היה חזון נאיבי שאומץ בחפזה על ידי הקהילה
הבינלאומית. חמישים ואחת מדינות חברות, חבר-הלאומים, הצהיר ב 24 ביולי 1922 כי:
"ניתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה,
וזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו". [הדגשת המחבר]
חשוב לציין שזכויות פוליטיות להגדרה עצמית כאומה עבור ערבים הוענקו
על ידי אותו חבר-הלאומים בארבעה מנדטים אחרים - בלבנון וסוריה (המנדט
צרפתי), עיראק ומאוחר יותר עבר-הירדן (המנדט בריטי).
כל נסיון לשלול את זכותו של העם היהודי על פלשתינה-א"י ולמנוע גישה
ושליטה באזור שהוקצה לעם היהודי ע"י חבר-הלאומים הינו עבירה בוטה על
החוק הבין לאומי.
חזון "מפת-הדרכים", כמו גם לחציו המתמשכים של ה"קוורטט" (ארה"ב,
האיחוד-האירופי, האו"ם ורוסיה) לוויתורים על חלקים משטחי ארץ-
ישראל, מנוגדים לחוק הבינלאומי, אשר תובע לעודד התישבות יהודית
צפופה בכל חלקי הארץ ואשר אוסר על מסירת שטחי פלשתינה לכל גורם
זר כנובע מסעיף 5 של ה"מנדט על פלשתינה".
בבואם לנסות ולהשכין שלום בין מדינת היהודים ושכנותיה הערביות, יזכרו
אומות-עולם מי הוא הריבון החוקי שזכותו הבלתי-מעורערת על שטח פלשתינה
מעוגנת בחוק הבינלאומי ותקפה עד היום הזה: העם היהודי.
לחיזוקו, ישבתי וכתבתי מינשר זה.
אלי הרץ
חובה לקרוא, לקריאה לחצו כאן
ההקדמה לספר:
"השאלתם את עצמכם מה הביא לכך שבמשך 30 שנה, בין 1917 ל- 1947, אלפי
יהודים ברחבי העולם התעוררו בוקר אחד והחליטו לעזוב את ביתם ולעלות
לפלשתינה-א"י? רובם המכריע עשה זאת מפני ששמע שעתיד לקום בית לאומי
לעם היהודי בפלשתינה על יסוד התחייבות חבר–הלאומים במסמך ה"מנדט
על פלשתינה".
מסמך זה העניק ליהודים את הזכות הבלתי-ניתנת-להפקעה
להתיישב בכל מקום בפלשתינה-א"י - האזור שבין נהר הירדן והים התיכון.
ה-"מנדט על פלשתינה" לא היה חזון נאיבי שאומץ בחפזה על ידי הקהילה
הבינלאומית. חמישים ואחת מדינות חברות, חבר-הלאומים, הצהיר ב 24 ביולי 1922 כי:
"ניתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה,
וזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו". [הדגשת המחבר]
חשוב לציין שזכויות פוליטיות להגדרה עצמית כאומה עבור ערבים הוענקו
על ידי אותו חבר-הלאומים בארבעה מנדטים אחרים - בלבנון וסוריה (המנדט
צרפתי), עיראק ומאוחר יותר עבר-הירדן (המנדט בריטי).
כל נסיון לשלול את זכותו של העם היהודי על פלשתינה-א"י ולמנוע גישה
ושליטה באזור שהוקצה לעם היהודי ע"י חבר-הלאומים הינו עבירה בוטה על
החוק הבין לאומי.
חזון "מפת-הדרכים", כמו גם לחציו המתמשכים של ה"קוורטט" (ארה"ב,
האיחוד-האירופי, האו"ם ורוסיה) לוויתורים על חלקים משטחי ארץ-
ישראל, מנוגדים לחוק הבינלאומי, אשר תובע לעודד התישבות יהודית
צפופה בכל חלקי הארץ ואשר אוסר על מסירת שטחי פלשתינה לכל גורם
זר כנובע מסעיף 5 של ה"מנדט על פלשתינה".
בבואם לנסות ולהשכין שלום בין מדינת היהודים ושכנותיה הערביות, יזכרו
אומות-עולם מי הוא הריבון החוקי שזכותו הבלתי-מעורערת על שטח פלשתינה
מעוגנת בחוק הבינלאומי ותקפה עד היום הזה: העם היהודי.
לחיזוקו, ישבתי וכתבתי מינשר זה.
אלי הרץ
חובה לקרוא, לקריאה לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה