שעה 21:14 של ליל ה-27 בפברואר 1933, פחות מחודש לאחר מינויו של אדולף היטלר לקאנצלר, ושבוע לפני הבחירות הכלליות שעמדו להתקיים במדינה, התקבלה הודעה בתחנת מכבי האש בברלין על כך שבניין הרייכסטאג עולה בלהבות. האש נראתה מתפשטת מכמה מוקדים, ועד להגעת הכבאים והשוטרים, הביא פיצוץ עז להריסת אולם המליאה. השוטרים מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר מבולבל וחצי ערום בשם מרינוס ואן דר לובה.
הוא נמצא אשם, והוצא להורג בעריפת ראשו ב-10 בינואר 1934, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-25. שאר הנאשמים זוכו מחוסר ראיות.
נסיבות ההצתה המדויקות שרויות עד היום בערפל. רוב ההיסטוריונים מסכימים שוואן דר לובה אכן היה מעורב בהצתה, אולם נראה בלתי סביר שהצליח לבדו להכניס כמות גדולה של חומרים דליקים ולפזר אותם בנקודות רבות בבניין. סברה רווחת היא שהנאצים שכנעו אותו להצית את הבניין, אולם במקביל הטמינו חומרי תבערה נוספים בבניין ללא ידיעתו. ישנן עדויות כי חומרי הדלק הוטמנו על ידי אנשי SA בראשות קארל ארנסט במנהרה שקישרה את הרייכסטאג לבניין לשכתו של גרינג, שהיה יו"ר הבית.
ועוד:
ב-27 בפברואר 1933, זמן קצר לאחר מינויו של היטלר עלה הרייכסטאג באש, כנראה ביוזמתם של שר התעמולה יוזף גבלס ונשיא הרייכסטאג הרמן גרינג. ואן דר לובה שנמצא במקום ביחד עם עוד שלושה קומוניסטים מבולגריה ובהם גאורגי דימיטרוב, לימים ראש ממשלת בולגריה, כל הנאשמים זוכו מחוסר ראיות פרט לוואן דר לובה אשר נמצא אשם והוצא להורג בעריפת ראשו ב-10 בינואר 1934, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-25. [עפ"י וויקפדיה הוא נולד בשנת 1909].
אבל ישנה גירסה אחרת, מוכרת קצת פחות.
