ומה כל כך מיוחד בתוכנית ששודרה באפריל 2011, בערוץ הכנסת הנידח למדי?
מימין יושב לבדו העתונאי חגי סגל, מתנחל ידוע (המחתרת היהודית), מנגד, בצד שמאל, יושבים צמד חמד: אחת, עו"ד הדין טליה ששון, לשמאלה יושב אל"מ במיל אילן פז.
עו"ד ששון הינה מחברת הדו"ח הידוע, דו"ח ששון לעניין המאחזים הבלתי חוקיים ביו"ש, או בשמו המקוצר והידוע - "דו"ח המאחזים", על פיו יישק דבר, יחתכו גורלות של אלפי מתיישבים וישובים יהודיים ביו"ש.
אבל שו הדא אילן פז? ובכן מתברר שהשניים מכירים ולא מהיום.
עם צאת תכנית ההתנתקות לדרך, מינה אריאל שרון (שבימים בהם תמך בהתיישבות ביש"ע, ראה בה: "אויבת ההתנחלויות") את המשפטנית, שפרשה בדיוק מפרקליטות המדינה, לחקור ולחבר עבורו דו"ח בנושא "המאחזים הבלתי מורשים באזורי יהודה שומרון ועזה" ולהגיש לו חוות דעת לגבי הצעדים המשפטיים הנדרשים להפסקת "תופעת המאחזים" ולפינוים. הדו"ח הוגש במרץ 2005. ('תכנית ההתנתקות' הושלמה באוגוסט 2005).
והנה בחלק הדו"ח שעוסק ב'מאחז הבלתי מורשה' מגרון: (עמודים 105- 107)
5.7 דרכי הקמת המאחזיםדוגמא ראשונה (5.7.1) עוסקת ב"הקמת מאחז בטענות שווא בדבר הצבת אנטנה סלולרית" הלא הוא:
המאחזים הוקמו בדרכים שונות. לא ניתן לתאר כאן את אופן הקמת כל מאחז ומאחז. עם זאת ניתן לתאר מספר דרכים להקמת המאחזים, כאשר תיאור זה מתבסס על המידע שקיבלתי מגורמים שונים. חלק מהצגת הנושא תיעשה כאמור על ידי הצגת דוגמאות.
מגרון
המידע שלהלן נמסר לי על ידי מי שכיהן אותו זמן כמח"ט בנימין.ומיהו אותו מח"ט בנימין אשר כיהן אותו זמן (שמו לא מצויין בדו"ח)? אל"מ אילן פז, הוא ולא אחר. עולם קטן...
אל"מ אילן פז זכור כמח"ט שבמשמרתו ארעו מחדלי המחסומים, ואף קיבל הערה פיקודית על הכשל המבצעי שבאחריותו, ועל הכשל המוסרי שלו בהתנהלותו מול המשפחות השכולות.
זה היה אחד המחדלים הגדולים בתולדות האינתיפאדה: שני מחבלים תקפו לפני שנה את מחסום עין עריק והרגו שישה מתוך שמונה החיילים שאיישו אותו. יניב בן עזרא, אחד משני הניצולים: "...הקודקודים, ובמיוחד המח"ט, הם אלה שצריכים להרגיש נקיפות מצפון. הם שלחו אותנו למחסום חשוך, מה שאיפשר למחבלים להגיע עד אלינו, הם הציבו את המחסום במקום שגוי מבחינה אסטרטגית. המח"ט (אל"מ אילן פז, מח"ט חטיבת בנימין), אחראי על כל התחלופה של הגדודים באזור. הוא יושב בלשכתו, הכתבים המסכנים מדווחים מהבית וכולם שוכחים שהחיילים הם רק בני אדם. תהיו אתם בלחץ הזה ואז נראה אתכם מה אתם עושים". (הארץ)עמוס הראל בהארץ פרסם כתבה וראיון מקיף עימו (אוגוסט 2005) ערב ההתנתקות אומר עליו:
הוא חושב שצריך לדבר עם החמאס ולשחרר מאות אסירים פלשתינאים. הוא אומר שהפרות החוק מצד המתנחלים מסוכנות למדינה, ושהחיבוקים שלהם עם בכירי צה"ל עוד יולידו אסון. הוא לא הופתע מהפיגוע של עדן נתן זדה בשפרעם, ואין בו טיפת סלחנות למאחזים הבלתי חוקיים. עם דעות כאלו, פלא שתא"ל אילן פז הצליח לשרוד שלוש שנים כראש המינהל האזרחי בגדה המערבית, ולא פלא שהוא כבר לא בצה"ל היום. הנה התנתקות אחת שהמתנחלים בירכו עליה השבוע"אנחנו לא משדרים מסרים מספיק ברורים כלפי המתנחלים. המסרים המחבקים של צה"ל לא נתפסים על ידי הצד השני כפי שאנו חושבים. הם לא רואים את זה כהרשאה לשחרר קיטור, אלא כחולשה שלטונית... אמירות כמו 'בוכים, מחבקים ומפנים' לא מספיק ברורות. הן משדרות להם שמותר לחרוג מהחוק. אז אצל אחד הגבול הוא לקלל קצין ואצל אחר - מותר אפילו לרצוח".
פה ושם משתחררת אצלו הלשון, שהפכה אותו אולי לקצין השנוא ביותר על מועצת יש"ע. "לא יוכרז כנראה אבל בעפרה ובבית-אל", מסכם זאת פז עצמו.
"יש משהו לא בריא בקשר בין הפיקוד הבכיר של הצבא בשטחים לבין ראשי המתנחלים".
[ראשי יש"ע פרסמו] קול קורא לתושבי ההתנחלויות והורו להם למנוע בכוח את כניסתו של הקצין הבכיר ליישוביהם. "המכתב לא מנע ממני להיכנס לאף יישוב. גם אחריו, המשכתי להסתובב במאחזים כשרציתי", אומר פז, "ועדיין, נדהמתי מעזות המצח [של ראשי ההתיישבות]..."
פרשות המאחזים גזלו חלק ניכר מזמנו של פז כראש המינהל. הדו"ח החמור של עו"ד טליה ששון לא חידש לו הרבה, משום שהוא ואנשיו תרמו לה שיעור לא מבוטל מהנתונים המופיעים בו.
מהלך הקריירה של עו"ד טליה ששון, מאז חיברה את הדו"ח:
- הצטרפה למר"ץ - מקום שביעי ברשימת המועמדים מטעם המפלגה לכנסת ה 18 (2009).
- היא חברת הנהלת 'הקרן לישראל חדשה' NIF
- היא גם חברת הועד המנהל של המועצה לשלום ובטחון
- בנוסף, היא מראשי יוזמת ג'נבה
- ואולי גולת הכותרת: חברת מועצת יש דין, - אותו הארגון המשפטי העומד בראש המאבק נגד מגרון (וישובים אחרים ביו"ש).
אל"מ פז לאחר שסיים את תפקידו כמח"ט בנימין:
היה ראש המינהל האזרחי (עד 2005) - על מעלליו כראש המינהל אפשר לקרוא כאן
כיום הוא חבר בצוות החשיבה ב'מועצה לשלום ובטחון'
מראשי יוזמת ג'נבה
כפי שניתן להתרשם, שיתוף פעולה פוליטי הדוק ביותר מתקיים בין השניים מאז ועד היום.
* יוזמת ג'נבה ממומנת בין היתר ע"י הקרן לישראל חדשה. לגבי המועצה לשלום ובטחון - הם מצהירים שהכל נעשה בהתנדבות.
לא מדברים על כסף. מאת: קלמן ליבסקינד
תראו מה קורה כשבית המשפט מבקש להסיר מעט את המסכה מעל ארגון שחי מכספים שמגיעים מעבר לים.
לפני כחצי שנה [19.7.10] התנהל באולמה של השופטת עינת רביד, בבית משפט השלום בתל אביב, דיון בערר שהגישה קבוצת תושבים מבית ג'אלה נגד תוואי גדר ההפרדה. אל המערערים ביקשו להצטרף, כמומחים, גם אנשי המועצה לשלום ובטחון, במעמד של ידידי בית המשפט... אנשי המועצה, חתמו על תצהיר התומך בטענות הערבים. מדובר באלופים... תתי האלופים... ואילן פז.
אנשי המועצה, שלא אהבו את השאלות, הגיעו לדיון הבא מיוצגים על ידי עורכת הדין טליה ששון, [ש]הודיעה לה [לשופטת] בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שאם האלופים במיל' יישאלו שוב מי מעביר להם כסף הם ימשכו את התצהיר שלהם ויעזבו את ההליך. "כשעולה אלוף בצה"ל על דוכן העדים אין מקום לשאול אותו את השאלות הללו"...
השופטת רביד, שמעה וכתבה החלטה. "עם כל הכבוד למועצה לשלום ובטחון...אי אפשר למנוע שאלות שקשורות גם למהות של המועצה...כל מי שרוצה להגיש פה חוות דעת או תצהיר - נחקר, לרבות לגבי המניעים שלו. אין מה לעשות".
ששון משכה את התצהיר של קציני המועצה ואלה קמו יחד איתה ועזבו את האולם.
אם בגלל ההליך הזה צריך לספר לבית המשפט מאיפה מגיע הכסף, אז שהחברים מבית ג'אלה יסתדרו לבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה