משרתי ציבור ערבים ישראלים תחת שלטון האפרטהייד הציוני

טיבי (ח"כ בפרלמנט הישראלי):
"מדינת ישראל צריכה ליזום את ביטול חוק השבות... כל זמן שקיים חוק השבות, כל זמן שהחברה היהודית בישראל אינה מבטלת אותו, אות הוא שחברה זו איננה שואפת לדמוקרטיזציה מוחלטת. החברה היהודית עדיין רוצה בסמלים יהודיים, גם בחוק השבות, גם בהמנון וגם בדגל... אסטרטגית אני שואף לביטול חוק השבות, הדגל וההמנון" (תכלת גליון 13)
 ובמלחמת המפרץ הראשונה:
"בפלישה לכוויית החזיר חוסיין לאומה הערבית את תפארת המסורת המוסלמית וביטא את הערכתו כלפיו. גם אנחנו, הערבים בארץ, רוצים לראות כוח צבאי חזק... בעל כושר מיקוח, מול הציר ארצות-הברית-ישראל... אין בזה שום רצון לקרוא לסדאם לשלוח טילים עם ראשי נפץ כימיים לכיוון תל אביב... משום שבעולם הערבי אין כיום "אנשים רציניים" המוסיפים לראות בהשמדת ישראל אופציה מעשית... יש גם ערבים שלא רוצים להשמיד את ישראל ולא בגלל שזה לא לגאלי, או לא אנושי, אלא בגלל שזה לא ריאלי"

תגובתו לידיעות על צליחת התעלה בידי הצבא המצרי ב-1973:
"לשמוע שערבי כלשהו מצליח לצאת מן הבועה של המפלה, וכי דגל ערבי מונף על שטח ערבי משוחרר, היה מקור לגאווה... אין לי ספק שזו הייתה ההרגשה הכללית בקרב הערבים בישראל. כל מי שאומר לך אחרת מטעה ואיננו דובר אמת... אני בטוח שלפחות חלק מן הערבים... קיוו לכופף את השחצנות הישראלית... כשאתה מקווה שהמצרים יכבשו את סיני והסורים את הגולן, ברור לך מה תהיה התוצאה..."

על זכות השיבה
: "תנאי בל יעבור" לפיוס היסטורי בין הפלסטינים לישראל".
ועוד: מתן "זכויות שוות לגבי קרקע הלאום" למיעוט הערבי, "מה גם שבעבר היו אלה קרקעות ערביות"



מוחמד ברכה (ח"כ בפרלמנט הישראלי)

על זהות הערבים בישראל: "בני העם הפלסטיני בגליל, במשולש ובנגב"
"אנו מברכים ומעריכים את האינתיפאדה הזו ואנו חושבים שזו התשובה הנכונה בזמן הנכון...".
(בפני סטודנטים באוניברסיטת ביר זית, כחודש לאחר פרוץ "אינתיפאדת אל-אקצה")
הוא אמנם "נגד גזר דין מוות בכל מקום", אבל "אין ספק שמשתפי הפעולה הם אחת המורסות הכי טעונות בחברה הפלסטינית... [העם הפלסטיני] לא יכול להשלים עם קיומם של יצורים תת-אנושיים בתוכו, שמשרתים את מי שמרעיב, מדכא וכובש".
עזמי בשארה (ח"כ לשעבר בפרלמנט הישראל)
על המונח ערבי-ישראלי: "יצור מעוות שיצר מבנה מעוות", מעדיף את התואר "הערבים בפלסטין שנכבשה ב-1948"
"אנחנו מתנגדים לתהליך ה"ישראליזציה" של הערבים בתוך ישראל. יש ערבים האומרים "אתם ישראלים", ודוחפים אותם להפך לישראלים. יש לשים לב לכך, ואנחנו מנהלים מערכה חשובה בשמירה על ערביות המולדת (ה.ש), הזהות הערבית ודמוקרטיזציה (?? א.ב) של הזהות. הישראליזציה, הוויתור על הזהות הלאומית, מובילה לפילוג, ומצד שני להתעוררות הבעיה העדתית"
מתוך ריאיון לטלוויזיה המצרית, ששודר באמצע מאי
  1998
"אני לא אומר שכל פלסטיני צריך לחזור לכפר או לבית שבו גר פעם... אבל הזכות צריכה להינתן להם. היא מעוגנת באין-ספור החלטות או"ם, והיא עניין של זכות אישית, אנושית, של כל פליט ופליט. לכן אי-אפשר לוותר עליה... לא לערפאת ולא לאבו-מאזן יש איזושהי אפשרות לוותר בעניין הזה בשמו של קשיש מצפת הנמצא היום במחנה ירמוק. גם לא תמורת פיצוי מדיני שיינתן לרשות הפלסטינית."

"חיזבאללה הוא כוח לאומי אמיץ שלימד את ישראל לקח. למרות שמדובר במפלגה פונדמנטליסטית, היא הפכה לכוח החלוץ בעולם הערבי, הדוגל בלאומנות באופן מובהק, עם נכונות להקרבה למען השגת המטרה"
(בפתיחת הוועידה הכללית של מפלגתו באמצע פברואר 1999)
טאלב א-סאנע  (ח"כ בפרלמנט הישראלי) על חיילים בדואים "חלק ממכונת הג'נוסייד" הישראלית נגד הפלסטינים קורא להם לחזור למקומם הטבעי בקרב עמם.

עבד אל-והאב דראושה (ח"כ לשעבר בפרלמנט הישראלי)
כל ערבי המשרת בצה"ל מבצע "פשע מתועב נגד החברה". בין הצלחות מפלגתו מונה את שכנוע בדואים המשרתים בצה"ל להשליך את מדיהם ולהצטרף אל "אנשי שורות בני-עמם".

"כל צעדיי בפנים נעשים בהוראות מיאסר ערפאת וכמה ממנהיגי הארגון [אש"ף] והם יודעים עליהם"
כמי שייצג את מנהיג החמאס השייח אחמד יאסין בבתי הדין בישראל, גם תלה בגאווה את תמונתו בביתו ושיבח את מעשיו:
"הוא אדם מצוין", "אדם גדול ושוחר שלום". "החמאס, אינו שולח מחבלים מתאבדים משום שהוא ביסודו ארגון פוליטי, ומי שעושה את "הדברים האלה" הם ארגונים צבאיים"

עמדתו בדבר הפסול המוסרי שבכיבוש אינה חלה על הנוכחות הסורית בלבנון, משום שהצבא הסורי "נמצא שם במסגרת הסכם" והחיילים הסורים בלבנון "מבטיחים רגיעה, סדר ומשמעת". הכובש בלבנון הוא ישראל, והצבא הסורי יישאר שם עד שישראל תיסוג מלבנון ומרמת הגולן. "סוריה ולבנון הן כמו מדינה אחת". הן "ברית דם של אחים שלא ניתן לפרקה". אף סיפר שפגש "לבנונים שמרוצים משהיית הצבא הסורי בלבנון ואומרים שהוא גורם מרגיע המביא לשלום פנימי ולשגשוג כלכלי".
האשם מחאמיד (ח"כ הערבי הראשון בועדת החוץ והביטחון)
 "החיזבאללה תנועת שחרור לאומית מן המדרגה העליונה, לוחמי חופש... לבנון הפכה לבית קברות גדול של חיילי הכיבוש"
עבד אל-מאלכ דהמשה (ח"כ לשעבר)
"האומה הערבית תנצח בזכות החרב בדרכה לכבוד המיוחל ולניצחון ונחזור לארץ מולדתנו מורמי ראש. הניצחון יגיע בזכות הג'יהאד של האומה הערבית". (בעת ביקור בסוריה ב-1997) [מוכן להיות] "בראש השהידים בהגנה על אל-אקצה" בביקור במסגד אל-אקצה ביולי 2000 בהזמנת המופתי של ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית
במברק לשליט סוריה כתב בשם התנועה האיסלאמית, כראש 'הרשימה הערבית המאוחדת' ובשם "בני-עמנו 'ערביי הפנים' של 1948"; את המקום שממנו נשלח המברק הגדיר "נצרת, פלסטין 1948". נוסח המברק בערבית פורסם גם על נייר מכתבים רשמי של הכנסת.
טאלב א-סאנע (ח"כ בפרלמנט הישראל)
"מדובר בפעולה [פיגוע ירי שהתרחש בלב תל אביב] בעלת איכות מיוחדת, כיוון שהיא נועדה לא נגד אזרחים אלא נגד חיילים בלב מדינת ישראל. הישראלים צריכים להבין שאם אין ביטחון לפלסטינים לא יהיה ביטחון גם לישראלים. כמו שהם מגיעים לשכם, ככה הפלסטינים מגיעים לתל אביב... אין במקרה הזה רגשות אשמה ואנו לא נצטדק. זהו מאבק לגיטימי מן המדרגה הראשונה של הפלסטינים והוא בוצע נגד חיילים ולא נגד נשים וילדים" (בריאיון לטלוויזיה של אבו-דאבי בראשית אוגוסט 2001)
האשם מחאמיד (ח"כ הערבי הראשון בועדת החוץ והביטחון)
בריאיון עיתונאי: "אם ילד יושב בתוך אוטובוס של מתנחלים, או חיילים חמושים של הכיבוש, אז אתה רוצה שלא יילחמו בהם בגלל ילד אחד שאולי יושב שם ואולי ייפגע?"
[קורא לעם הפלסטיני] "לנקוט בכל האמצעים כדי להיאבק בדיכוי ובכיבוש - לא די באבן, לא די באינתיפאדה".
(בנאום שנשא בעזה בעת ביקור משלחת מייצגת של הערבים בישראל בדצמבר 1992)
"באתי וראיתי אדם מת על הרצפה. שאלתי: מה קרה? אמרו לי: זה משת"פ. אני אומר לך באופן גלוי - לא הרגשתי כלפיו כלום. הדם שלו לא שווה... ישבתי ושתיתי קפה... אם מישהו אחר היה נהרג, יכול להיות שהייתי צם יום שלם, כי אני לא יכול לאכול כשהאדם מת. אבל זה פשוט לא הזיז לי. אלה אנשים שפעלו נגד האינטרסים של העם שלהם." (תגובתו לרצח באום אל-פחם ב-1989, בעת שכיהן כראש העיר)
צאלח סלים, יו"ר סיעת חד"ש וסגן יושב ראש הכנסת:
"אני מתפלא על הפלסטינים, איך הם הפסיקו את חיסול סוחרי הקרקעות הערבים הבוגדים בעם שלהם. צריך לחסל אותם. לעשות מהם קציצות". בריאיון לעיתון ערבי בישראל הוסיף עוד כי מקומם של "הבוגדים" הוא באתר הפסולת הבוער ברמת חובב.

אין תגובות: