ספק אם יש פסקה אחת במאמר של אבו-מאזן ב"ניו-יורק טיימס" שתעבור את מבחן האמת. אפשר לחשוף את השקרים. אפשר להפריך את הטענות. אלא שהפעם עושה זאת אבו-מאזן בעצמו. היסטוריונים, מן הסתם, יקראו לגרסת אבו-מאזן בשם האורווליאני - "הנרטיב הפלסטיני". אכן כן. מתברר שאפילו למנהיג הפלסטיני אין נרטיב אחד. יש הרבה. ואם הפירוש העדכני של "נרטיב" הוא "שקר", אבו-מאזן מבהיר את הסיבה.בממר"י מפרסמים את הראיון:
ואם כבר בשקרים עסקינן, כלומר נרטיבים, להלן תוספת קטנה. בעיתון "הארץ", פורסם ראיון עם אחד, איסמעיל פאחר אל-דין מהכפר מג'דל שמס, שמספר על חוויותיו הקשות מימי ה"נכבה": "אני זוכר את הכפר מלא אז בפליטים שגורשו מבתיהם". התיאור מדויק. הרי היו כפרים שהתמלאו בפליטים. אלא שהאיש, לפי עדותו, הוא בן 57. כלומר, הוא זוכר דברים שקרו שש שנים לפני שנולד.
מה לנו כי נלין על זכרונו המתעתע של אל-דין, כשמחלתו של אבו-מאזן בעניין נרטיבים, נקרא לה "נרטיסיס", הרבה יותר חמורה. השאלה היא רק, איך זה שעיתונים כל כך חשובים, בעיני עצמם ובעיני חלק מהקוראים, הפכו לבמה לשקרים כל כך בוטים.
הקטע, בתרגום לעברית, מתוך התמליל:
Al-Filistiniya TV (PA/Egypt) - July 6, 2009 - 02:07
מראיין: כאשר הפלשתינים הוכרחו לעזוב את אדמתם, היו להם מניעים חזקים שהניעו אותם לכך. האם אתה זוכר זאת?
אבו מאזן: הסיבה העיקרית היתה שהאנשים רצו לברוח היתה שהם פחדו על נפשם, ועל מנת להגן על כבודן של נשותיהם, שהיה חשוב מאד. הם פחדו מפני אלימות הארגונים הטרוריסטים הציוניים. אנחנו, בצפת, במיוחד – בדיוק כמו אנשי חברון – יכולנו לחוש את שאיפות הנקם [של היהודים] על ההתקוממות של 1929. זה נשאר טבוע בזכרונם של משפחותינו והורינו. מאזן הכוחות הצבאי - האמת, זה לא היה כוח צבאי במובן אמיתי של המילה... כל שהיה לנו הוא מספר לוחמים צעירים שלחמו בנשק פרימיטיבי... כשהם הרגישו שהבאלאנס התהפך, הם החליטו לעזוב. העיר על כל תושביה עזבה, על מנת להגן על חייהם ועל כבוד נשותיהם.
על מאמרו, שקריו ועיוותיו, של מאזן-עבאס ב'ניו-יורק-טיימס':
אבו מאזן בניו יורק טיימס: לפני 63 שנים, ילד בן 13 אולץ לעזוב את ביתו שבעיר הגלילית צפת ולהמלט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה