הפלסטינים טוענים שארץ זו היא אדמה ערבית מקדמת דנא וליהודים אין בה חלק ונחלה: כמה שנים דרושות למתיישבים בארץ מסויימת כדי להפוך לבני המקום או לבעלים החוקיים של הארץ? שואלים
רבקה שפק ליסק ושאול ברטל במאמר:
אום אל-פאחם שוללת זכותו של העם היהודי למדינה?
תושבי אום אל-פאחם, מעוז התנועה האסלמית, השוללת כל עבר יהודי בארץ זו וטוענת שהם אדוני הארץ וכי זוהי אדמה ערבית מקדמת דנא, והיהודים הם קולוניסטים אירופאים,
היגרו לכאן מארצות ערב בין שלהי המאה ה- 17 לאמצע המאה ה- 19:
חלק הגיעו ממצרים לפני 187 שנים, באמצע המאה ה- 19.
חלק הגיעו מגבול תימן- ערב הסעודית לפני 350 שנה, בשלהי המאה ה- 17. אבל, חלק מהם התיישבו תחילה באזור חברון, ורק מאוחר יותר עברו לאום אל-פאחם.
חלק הגיעו מחצי האי ערב לפני 350 שנה, בשלהי המאה ה- 17.
היו גם משפחות שהגיעו לפני כ- 150 שנה (חלק הגיעו לפני 100 וחלק לפני 200 ) מכפרי הגדה המערבית , כלומר בשלהי המאה ה- 19.
יש גם משפחות שמוצאן מלוב, אלג'יר וסוריה.
היו גם משפחות שעברו מכפרים אחרים בישראל ב- 1948.
והחמולה של ראאד סלאח הגיעה מסוריה בשלהי המאה ה- 17.
בקיצור, ראשית ההתיישבות הערבית באום אל-פאחם, עפ"י מקור ערבי-ישראלי הייתה לא לפני שלהי המאה ה- 17. ההגירה המצרית הגיעה באמצע המאה ה- 19.
תושבי העיר משתייכים לארבע חמולות עיקריות:
מאחמיד,
אג'באריה,
ג'אברין ו
מחאג'נה (
ראאד סלאח, ראש התנועה האיסלמית שייך לחמולה זו), אלה גם שמותיהן של ארבע השכונות העקריות בעיר.
