מה מייצגים שני הפסים בדגל? מן הפרת ועד הנילוס, כמובן

נבהאן ח'רישה פרשן מדיני של הטלוויזיה הפלשתינית:

ומכיוון שמישהו עוד עלול לקחת את זה כמו המראיין שנראה שותה בצמא את העובדות הנגלות בפניו, להלן העובדות:
הקונגרס הציוני ה-18 שנערך בשנת 1933 הקדיש דיון מיוחד לדגל התנועה, וב- 28 באוקטובר 1948 הפכו צבעי הכחול-לבן והמגן-דוד לדגלה של מדינת-ישראל.

וכך אמר באותו יום שר הדתות דאז הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון: "לדידי נתקדש דגל זה במסורת עתיקה מאז - תכלת ולבן... דוד וולפסון הציע זאת על יסוד צבע הטלית שהיא תכלת ולבן, ואני חושב שיש לקבל את ההצעה עם התוספת של המגן-דוד, שהתקדש גם הוא במסורת ישראל".

ודוד וולפסון כותב בזכרונותיו:
"בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבאזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז הייתה אחת... באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? מה הם צבעיו? הן דגל אין לנו. הרעיון הזה הכאיבני מאוד. צריך ליצור את הדגל. ואולם באיזה צבעים נבחר?

והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול לבן ומגן דוד מצויר עליו. וכך בא לעולם דגלנו הלאומי"