(מאמר מוסגר שני:) האמנה הפלסטינית, מאת: סם ש. רקובר
האמנתי בביטול האמנה הפלסטינית, על אף שמעולם לא קראתי אותה.
ידעתי שהיא מבטאת שאיפה עמוקה לחיסול המדינה, אולם מעולם לא התייצבתי מול המילים עצמם.
האמנתי בביטולה. אולם עתה אחרי הלאא המהדהד של האיש ערפאת, האיש שעמד מאחרי ניסוח האמנה, הבנתי שלאמתו של דבר לא ניתן לבטלה, פשוט משום שהפלסטינים מעולם לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל, פשוט משום שהפלסטינים לא ויתרו על שאיפתם להרוס את המדינה, לשחרר את השטח הכבוש ולהקים מדינה פלסטינית גדולה מהצפון לדרום ומהירדן לים.
ואז בפעם הראשונה קראתי מאלף ועד תו את האמנה הזו. אני ממליץ לפני חברי השמאלנים המפוכחים והבלתי מפוכחים, ויתר הישראלים, לקרוא את האמנה הזו…
ובכן מה נאמר באמנה הזו, באמירה הזו שמבטאת בבהירות חדה את מהות רוחם של הפלסטינים? הבה ונשמע.
בסעיף 3 נאמר "העם הערבי הפלסטיני הוא בעל הזכויות החוקיות במולדתו והוא יגדיר עצמו אחר שיסתיים שחרור מולדתו בהתאם לרצונו ואך ורק לרצונו ובחירתו" (י. הרכבי, האמנה הפלסטינית ומשמעותה, ירושלים, פברואר 1971).
ובכן, הזכות על אדמת ישראל היא רק של הפלסטינים ולא של היהודים.
בסעיף הבא, סעיף 4 , האמנה קובעת שפלסטינאיות היא תכונה נורשת דרך האב, ובסעיף שאחריו האמנה קובעת את זכות השיבה הפלסטינית.
סעיף 5: "הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד לשנת 1947, אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה. כל מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין ו/או מחוצה לה הוא פלסטיני."
ליהודים אין מקום בחבל ארץ זה שאנו קוראים לו ישראל והערבים קוראים לו פלסטין. מי שבעל הבית כאן הוא הפלסטיני.
לא לגמרי מדויק, משום שסעיף 6 קובע ש"היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו פלסטינים."
וממתי החלה הפלישה הציונית? מ 1917! עד אז נחשבים היהודים שגרו בישראל לפלסטינים! כל אלה שגרים בישראל אחרי 1917, דהיינו, כל יתר היהודים - החוצה. הם בבחינת זרים שאין להם זכות ישיבה כאן ועליהם לעזוב.
ואיך תוכנית זו תמומש?
סעיף 9 "המאבק המזוין הוא הדרך היחידה לשחרור פלסטין והוא, לכן, אסטרטגיה ולא טקטיקה. ... להמשיך במאבק המזוין ולהתקדם לקראת המהפכה העממית המזוינת לשחרור מולדתו, ולחזור אליה, לשמור על זכותו לחיות בה חיים טבעיים, ועל קיום זכותו להגדרה עצמית, ולריבונות עליה."
בקיצור ולעניין, יש לחסל את מדינת ישראל ולשחרר את כול שטחה בעזרת החרב. אין פה שום אפשרות לפתרון מדיני, לפשרה, רק דרך הכוח הצבאי, בדם ואש. אין שום פתרון אחר, רק מדינה פלסטינית.
סעיף 21 "בבטאו את עצמותו במהפכה הפלסטינית המזוינת, דוחה העם הערבי הפלסטיני את כל הפתרונות שהם תחליף לשחרור פלסטין בשלמותה, ודוחה את כל התוכניות שמטרתן חיסול הבעיה הפלסטינית או בינאומה."
ואיך רואים הפלסטינים אותנו, את היהודים? את היהדות?
סעיף 20 " ... טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית, היהדות כדת שמימית (הינו של התגלות) איננה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים."
ושוב בקיצור ולעניין, היהודים הם בעלי ייחוד דתי בלבד ולכן אין הם לאום ואין הם צרכים למדינה - החוצה בחזרה אל הגלות, שם תהיו אזרחים בני דת משה. ולא רק זאת, הערבים גם אינם חושבים ומדברים על מדינה דו-לאומית, אלא אך ורק על מדינה ערבית, פלסטין.
ומה חושבים הפלסטינים על הציונות?
סעיף 22 "הציונות היא תנועה מדינית הקשורה קשר אורגאני באימפריאליזם העולמי והיא עוינת לכל תנועת השחרור והקידום בעולם. היא תנועה גזענית קנאית בהווייתה; תוקפנית, התפשטותית-התיישבותית במטרותיה; היא פשיסטית-נאצית באמצעיה..."
מה יש פה לסכם ולהגיד? הציונות וישראל יוצאים באמנה שחור משחור. הציונות הגזענית, פאשיסטית-נאצית וישראל הם חלק מהאימפריאליזם העולמי שכובש את הערבים. יש לשחרר את פלסטין.
ולמה יוביל שחרור פלסטין בכוח המלחמה?
סעיף 16 "מבחינה רוחנית, שחרור פלסטין יעניק לארץ הקדושה אווירת שלווה ונחת שבצילה יישמרו כל המקומות הקדושים, ויבטח את חופש הפולחן והביקור לכולם בלי הבחנה, או הפליה של גזע, צבע, שפה או דת. משום כך מייחלים הפלסטינים לסיוע כל הכוחות הרוחניים בעולם."
זה סעיף המעלה חיוך מריר ואכזרי על השפתיים. אחרי שהיהודים כולם יושלכו לים (כי הרי מאלה שחיו כאן לפני 1917 נשארו כיום מתי-מעט של יהודים-פלסטינים), על מי יחול סעיף זה?
לקריאת האמנה הפלשתינית, הגירסה האחרונה שלא שונתה מעולם - כאן
האמנתי בביטול האמנה הפלסטינית, על אף שמעולם לא קראתי אותה.
ידעתי שהיא מבטאת שאיפה עמוקה לחיסול המדינה, אולם מעולם לא התייצבתי מול המילים עצמם.
האמנתי בביטולה. אולם עתה אחרי הלאא המהדהד של האיש ערפאת, האיש שעמד מאחרי ניסוח האמנה, הבנתי שלאמתו של דבר לא ניתן לבטלה, פשוט משום שהפלסטינים מעולם לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל, פשוט משום שהפלסטינים לא ויתרו על שאיפתם להרוס את המדינה, לשחרר את השטח הכבוש ולהקים מדינה פלסטינית גדולה מהצפון לדרום ומהירדן לים.
ואז בפעם הראשונה קראתי מאלף ועד תו את האמנה הזו. אני ממליץ לפני חברי השמאלנים המפוכחים והבלתי מפוכחים, ויתר הישראלים, לקרוא את האמנה הזו…
ובכן מה נאמר באמנה הזו, באמירה הזו שמבטאת בבהירות חדה את מהות רוחם של הפלסטינים? הבה ונשמע.
בסעיף 3 נאמר "העם הערבי הפלסטיני הוא בעל הזכויות החוקיות במולדתו והוא יגדיר עצמו אחר שיסתיים שחרור מולדתו בהתאם לרצונו ואך ורק לרצונו ובחירתו" (י. הרכבי, האמנה הפלסטינית ומשמעותה, ירושלים, פברואר 1971).
ובכן, הזכות על אדמת ישראל היא רק של הפלסטינים ולא של היהודים.
בסעיף הבא, סעיף 4 , האמנה קובעת שפלסטינאיות היא תכונה נורשת דרך האב, ובסעיף שאחריו האמנה קובעת את זכות השיבה הפלסטינית.
סעיף 5: "הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד לשנת 1947, אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה. כל מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין ו/או מחוצה לה הוא פלסטיני."
ליהודים אין מקום בחבל ארץ זה שאנו קוראים לו ישראל והערבים קוראים לו פלסטין. מי שבעל הבית כאן הוא הפלסטיני.
לא לגמרי מדויק, משום שסעיף 6 קובע ש"היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו פלסטינים."
וממתי החלה הפלישה הציונית? מ 1917! עד אז נחשבים היהודים שגרו בישראל לפלסטינים! כל אלה שגרים בישראל אחרי 1917, דהיינו, כל יתר היהודים - החוצה. הם בבחינת זרים שאין להם זכות ישיבה כאן ועליהם לעזוב.
ואיך תוכנית זו תמומש?
סעיף 9 "המאבק המזוין הוא הדרך היחידה לשחרור פלסטין והוא, לכן, אסטרטגיה ולא טקטיקה. ... להמשיך במאבק המזוין ולהתקדם לקראת המהפכה העממית המזוינת לשחרור מולדתו, ולחזור אליה, לשמור על זכותו לחיות בה חיים טבעיים, ועל קיום זכותו להגדרה עצמית, ולריבונות עליה."
בקיצור ולעניין, יש לחסל את מדינת ישראל ולשחרר את כול שטחה בעזרת החרב. אין פה שום אפשרות לפתרון מדיני, לפשרה, רק דרך הכוח הצבאי, בדם ואש. אין שום פתרון אחר, רק מדינה פלסטינית.
סעיף 21 "בבטאו את עצמותו במהפכה הפלסטינית המזוינת, דוחה העם הערבי הפלסטיני את כל הפתרונות שהם תחליף לשחרור פלסטין בשלמותה, ודוחה את כל התוכניות שמטרתן חיסול הבעיה הפלסטינית או בינאומה."
ואיך רואים הפלסטינים אותנו, את היהודים? את היהדות?
סעיף 20 " ... טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית, היהדות כדת שמימית (הינו של התגלות) איננה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים."
ושוב בקיצור ולעניין, היהודים הם בעלי ייחוד דתי בלבד ולכן אין הם לאום ואין הם צרכים למדינה - החוצה בחזרה אל הגלות, שם תהיו אזרחים בני דת משה. ולא רק זאת, הערבים גם אינם חושבים ומדברים על מדינה דו-לאומית, אלא אך ורק על מדינה ערבית, פלסטין.
ומה חושבים הפלסטינים על הציונות?
סעיף 22 "הציונות היא תנועה מדינית הקשורה קשר אורגאני באימפריאליזם העולמי והיא עוינת לכל תנועת השחרור והקידום בעולם. היא תנועה גזענית קנאית בהווייתה; תוקפנית, התפשטותית-התיישבותית במטרותיה; היא פשיסטית-נאצית באמצעיה..."
מה יש פה לסכם ולהגיד? הציונות וישראל יוצאים באמנה שחור משחור. הציונות הגזענית, פאשיסטית-נאצית וישראל הם חלק מהאימפריאליזם העולמי שכובש את הערבים. יש לשחרר את פלסטין.
ולמה יוביל שחרור פלסטין בכוח המלחמה?
סעיף 16 "מבחינה רוחנית, שחרור פלסטין יעניק לארץ הקדושה אווירת שלווה ונחת שבצילה יישמרו כל המקומות הקדושים, ויבטח את חופש הפולחן והביקור לכולם בלי הבחנה, או הפליה של גזע, צבע, שפה או דת. משום כך מייחלים הפלסטינים לסיוע כל הכוחות הרוחניים בעולם."
זה סעיף המעלה חיוך מריר ואכזרי על השפתיים. אחרי שהיהודים כולם יושלכו לים (כי הרי מאלה שחיו כאן לפני 1917 נשארו כיום מתי-מעט של יהודים-פלסטינים), על מי יחול סעיף זה?
- סם ש. רקובר הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה תחומי התעניינותו - תפיסה וזיכרון פרצופים, ופילוסופיה של המדע והתודעה, פרסם מספר רב של סיפורים קצרים בירחונים ועיתונים שונים כפסיכולוג, פרסם גם ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו
לקריאת האמנה הפלשתינית, הגירסה האחרונה שלא שונתה מעולם - כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה