נוני דרוויש - Nonie Darwish


ב-11 ביולי 1956 הגיע למשרדו, גנרל מוסטפה חאפז, ראש המודיעין המצרי בעזה, ליום עבודה שיגרתי שכלל פגישות עם סוכנים והכנת מבצעים נוספים נגד ישראל. על שולחנו של מוסטפה חאפז היתה מונחת חבילת-נפץ שנשלחה בידי המודיעין הישראלי באישורו של הרמטכ"ל משה דיין. בישראל הגיעו למסקנה כי רק פגיעה אישית במוסטפה חאפז תגרום להפסקת הטרור מעזה.

באותה שעה, נוני, בתו בת ה-8 של גנרל מוסטפה חאפז, בילתה עם חברותיה בבית-הקולנוע המקומי במרכז עזה. בזיכרון של ילדה קטנה, נוני אומרת כי הפיצוץ שקטל את אביה אירע בסביבות השעה 18:00, שכן היא וחברותיה שמעו את הפיצוץ העז כפי ששמעו זאת מרבית תושבי עזה. בדו"ח ועדת החקירה המצרית נאמר כי גנרל מוסטפה חאפז מת מפצעיו בשעה 5 לפנות בוקר. נוני זוכרת כי אביה מת מפצעיו בסביבות השעה 12 בלילה.

50 שנה לאחר מכן, בתחילת יוני 2006 נחתה בישראל, ולא בפעם הראשונה, גברת נוני דרוויש (Nonie Darwish) בהזמנת "המכון הבינלאומי לחקר באנטישמיות ע"ש וידאל ששון". גב' דרוויש הוזמנה כדי לשאת נאום מיוחד בכנס בינלאומי שדן ב"אנטישמיות, רב-תרבותיות וזהות אתנית" שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים. גב' דרוויש נשאה דברים בשם ארגון הנקרא "ערבים למען ישראל", אותו הקימה לפני שנים אחדות.

ב-1978 היגרה עם בעלה ושלושת ילדיה לארה"ב, שם היא ניסתה לנהל חיים שגרתיים ככל האפשר.
ב-10 בספטמבר 2001, יום לפני פיגוע התאומים, חזרה לארה"ב מביקור משפחתי במצרים. בביקור זה, היא התרשמה עד כמה גברה השפעתו של האיסלאם הרדיקלי על החברה המצרית בהשוואה לשנות ה-60 וה-70. וכך תיארה גב' דרוויש את הרגשתה ביום בו קרסו מגדלי התאומים: "לא האמנתי עד כמה המצב גרוע. הרגשתי שהתקשורת מסיתה את האנשים ומדברת על ג'יהאד, ואמרתי לעצמי שמשהו מסוכן קורה. הגעתי לארה"ב ב-10.9 בלילה, והתעוררתי בבוקר כדי לשמוע על נפילת התאומים. זה זעזע אותי. כשראיתי את המטוס השני ידעתי מיד שהג'יהאד הגיע לאמריקה... תקשרתי למספר אנשים, אך ללא יוצא מן הכלל כולם התרגזו שאפילו העליתי בדעתי שערבים עשו את זה. כולם התכחשו לכך שערבים או מוסלמים יכולים לעשות מעשה כזה, וכולם היו בטוחים שזו קונספירציה ישראלית. אנשי העולם הגדול, עם חינוך גבוה - לא אנשים מהרחוב - וכולם האמינו שזו קונספירציה! ניתקתי את הטלפון והתחלתי לבכות. הרגשתי לגמרי מנותקת מתרבות המקור שלי. כאילו שאיני יכולה להיות מקושרת אליהם יותר באופן תרבותי. ואז החלטתי להתחיל".
היא התחילה עם מאמר ראשון שהתפרסם בעיתון מקומי קטן תחת הכותרת "מדוע אני תומכת בישראל". מאז הפכה למרצה מבוקשת ברחבי ארה"ב, היא החלה לכתוב על טרוריזם, על רדיקליזם ערבי ואסלאמי והשפעתם של כל אלה על החברה הערבית והאסלאמית.
מתוך מאמר "נוני דרוויש – ערבים למען ישראל" שפירסם יוחאי סלע, באימגו



סרטונים רבים נוספים ובהם ראיונות והרצאות של נוני דרוויש ב You Tube

אין תגובות: