מתוך פסק הדין, של השופט נועם סולברג:
"התקבלה תביעת לשון הרע שהוגשה בידי מפקד מוצב ברפיח נגד אילנה דיין וטלעד בגין כתבת תחקיר שנעשתה במסגרת התוכנית "עובדה" בעקבות אירוע מבצעי בו נורתה למוות נערה בת 14.
הובטח לו, לצופה, בתחילת הכתבה, כי "מה שעולה מתוך חומרי החקירה... הוא די ברור מבחינת העובדות" והתברר כי ההצהרה היומרנית של אילנה דיין כי העובדות הן ברורות התגלתה כחלולה.
...הנתבעות סטו מן האמת, ויצרו בעיני הצופה תמונת מציאות שגויה.
התובע הוא גיבור הכתבה, והאירוע מסופר בעיקר באמצעות דמותו. הכתבה קובעת עובדות לגביו ושופטת אותו. הוא מוצג בה כמי שיצא מוגן לעבר ילדה קטנה ירויה, ירה בה מרובהו ואז שב וירה צרור לגופתה. הוא נשמע מורה לחייליו הוראה אכזרית לירות בכל מה שבמרחב לרבות פעוטות. הוא מוצג כאילו ניסה להסתיר את מעשיו בעת התחקירים בהפעלת לחץ על פקודיו לשקר. בחקירתו במצ"ח, עולה מן הכתבה, הוא מיתמם ומתפתל, עושה עצמו כלא-מבין מה פּסול היה במעשים הללו. הצופה לומד כי חייליו, כמותו, יורים בילדה קטנה באדישות ובאטימות, מכח צייתנות עיוורת להוראות אטומות, ולבסוף חוגגים את ניצחונם.
... בלהיטותה של אילנה דיין להעביר את המסר הציבורי, את הבשורה שחשבה שחשיפת הסיפור תביא בכנפיה... התובע היה אפוא, בעל כורחו, הקורבן שהוקרב כדי לספר את הסיפור באופן שהמסר יעבור."
