Warning: Conservatives May Be Harmful to Your Mental Health
הוא מאמר שפירסם גולדברג באוגוסט האחרון באתר האינטרנט שלו. צריך רק להחליף את המונח האמריקאי 'קונסרבטיבי' במונח הישראלי: ימין [או ימין קיצוני] ואת המונח האמריקאי 'ליברל' במונח הישראלי: 'שמאל', והניתוח שלו את התקשורת האמריקאית מתלבש כמו כפפה ליד לנעשה בישראל.
אם תושיבו אנשי תקשורת מחוברים למכונת אמת ותשאלו אותם את השאלה הבאה: "האם לדעתכם אתם נגועים בדיעה קדומה ליברלית [שמאלנית]?" רובם יענו ש"לא" והם יעברו את הבדיקה בהצלחה כי הם לא שיקרו. הם באמת ובתמים מאמינים למה שהם אומרים. וזו הבעיה הגדולה ביותר.קישור לאתר של ברנרד גולדברג www.bernardgoldberg.com
כתבתי על כך, לפני עשר שנים, בספרי הראשון, שעסק בנעשה מאחורי הקלעים של התקשורת וכיצד התקשורת המיינסטרימית מטה את החדשות כך שיתאימו להטייה הליברלית של העתונאים עצמם. זו עדין הבעיה הגדולה ביותר בתקשורת גם היום.
בניגוד למה שחושבים אולי חלק מהקונסרסטיבים אין כאן איזו קונספירציה גדולה וחשאית להטיית החדשות בכיוון ליברלי. במשך כמעט שלושה עשורים שבהם עבדתי ב CBS לא ראיתי מעולם את דן ראת'ר (או מישהו אחר), מזמן את הכתבים ומבקש מהם לכסות סיפור באופן כזה שישמח את הליברלים. זה לא עובד כך.
הבעיה היא שמערכות החדשות גדושים בעתונאים ליברלים שרואים את העולם מבעד לפריסמה ליברלית. כיום יש במערכות העתונים מגוון גדול מבחינה גזעית, אתנית ומגדרית, אבל מעט מאד גיוון אידיאולוגי - מגוון הדעות מצומצם מאד שם. כי בתוך הבועה, כל מה שהוא ימינה מהמרכז נתפס כקונסרטבטיבי (ובצדק), אבל כל מה שהוא שמאלה מן המרכז נתפס (שלא בצדק) כאמצע הדרך. השקפות ליברליות, בעולם הזה, לא נחשבות באמת ככאלה. הן נחשבות כמתינות, כהגיון, כמיינסטרים.
זו הסיבה לכך שיש כל כך הרבה הטייה ליברלית [שמאלנית] בחדשות. זו הסיבה שההטייה הזו כל כך מובנית בתוך המרקם של העתונות האמריקאית.
כעת נמצאה לנו הוכחה חדשה, אשר מראה שוב, שההטייה הליברלית חיה וקיימת בחדרי החדשות של אמריקה גם אם העתונאים בתקשורת המיינסטרימית שכחו זאת.
הפעם זה קשור להדבקת תוויות: תוויות שמודבקות למועמדים במרוץ לנשיאות. תוויות דומות לאלה שחברות הטבק מדביקות על חפיסות הסיגריות: "זהירות סיגריות מסרטנות", תוויות שצועקות: "זהירות, שימו לב, אתם עומדים לשמוע קונסרבטיבי [ימני קיצוני]".
במחקר שהתפרסם באוגוסט השנה, נמצא שאם אתה מועמד במרוץ לנשיאות במפלגה הרפובליקנית כיום, רוב הסיכויים שתתוייג כקונסרבטיבי. לעומת זאת אם היית מועמד במרוץ לנשיאות במפלגה הדמוקרטית, לפני ארבע שנים, לא היה סיכוי שתיקרא ליברל (המחקר נערך ע"י MRC).
במרוץ למועמדות לנשיאות במפלגה הרפובליקנית, נכללים מועמדים קונסרבטיבים מובהקים בדיוק כשם שארבע שנים קודם לכן אלה שהתמודדו במפלגה הדמוקרטית - הילרי קלינגטון, ברק אובאמה וג'ון אדוארדס – היו כולם ליברלים מובהקים ומסורים. ההבדל העיקרי והבולט שעולה בין הסיקור העתונאי כיום לעומת הסיקור אז ב- 2007 הוא התיוג החוזר ונשנה של המועמדים כ'קונסרבטיבים' דבר שכמעט ולא נעשה לפני ארבע שנים בסיקור של המרוץ במפלגה הדמוקרטית, תווית ה'ליברל' לא הוצמדה כמעט בכלל למי מבין המועמדים אז.
המחקר בדק את תוכניות חדשות הבוקר והערב ברשתות הגדולות, CBS ABC ו NBC, מה 1 בינואר ועד סוף יולי השנה. ואלה התוצאות: 62 פעמים הוצמדה התווית 'קונסרבטיבי' למועמדים או לכאלה שנתפסו כמועמדים במרוץ לנשיאות במפלגה הרפובלקנית. בבדיקה של אותן תוכניות, אותו פרק זמן בתקופה המקבילה, לפני ארבע שנים נמצאו 3 פעמים שבהן הוצמדה התווית 'ליברל' על מי מהמועמדים. יחס גדול מ 1 ל- 20.
עתונאים מזהים קונסרבטיבים בגלל שבתוך הבועה הקונסרסטיבים הם לא חלק מהמיינסטרים. הם השונה. השקפותיהם לעיתים קרובות נתפסות כהשקפות זרות ואפילו מסוכנות. שום דבר מסוג זה לא מוחל על ליברלים, דעותיהם כמובן. דעותיהם של ליברלים הן המהות עצמה של המיינסטרים.
מה שהופך את זה למטומטם במיוחד הוא שבכלל הציבור האמריקאי כ 40% מהם מגדירים עצמם קונסרבטיבים בעוד ש 20% בלבד מגדירים עצמם ליברלים. אז מהו באמת הצד שהוא המיינסטרים ומהו השונה?
משהו דומה כבר התרחש בעבר בעתונות האמריקאית. אז זה היה בענין גזע ופשע.
באותם ימים, מוצאו הגזעי של עבריין הוזכר רק כאשר היה שחור. פתיח של כתבה היה אז מנוסח פחות או יותר כך: "ג'וני ג'ונס, כושי [Negro] בן 25, מסמית'טאון, נעצר אמש...". אבל אם ג'וני ג'ונס היה לבן, הסיפור היה מדווח בפשטות כך: " ג'וני ג'ונס, בן 25, מסימית'טאון נעצר אמש...". ללא כל איזכור של מוצאו הגזעי.
עתונאים, באותם ימים, ציינו את גזעו של השחור כי ברמה מסויימת הם נתפסו בעיניהם כמי שמחוץ למיינסטרים, כשונה, הזר, וקרוב לודאי גם כמסוכן. הלבנים היו המיינסטרים. הם לא היו שונים. הם לא היו זרים.
אם נצא מתוך הנחה שאין באמריקה משהו שמשתווה לגזע, נעצור את האנלוגיות בנקודה הזו. אבל, כפי שאמרתי, משהו דומה מאד למה שהיה באותם זמנים לא טובים מתרחש כיום.
עתונאים כיום מדביקים תוויות על קונסרבטיבים מאותן סיבות שהדביקו תוויות על שחורים בעידנים שעברו. שניהם נתפסים, או נתפסו, כאאוטסיידרים - כאחרים, כמסוכנים.
דבר כזה היה אמור להביך עתונאים, כמובן שאין זה כך. לפני שנים אמרתי שיצא לי לפגוש בחורים שעובדים בלילות ב'פיצוציות' וניחנו ביכולת לביקורת עצמית גדולה יותר משיש לרוב העתונאים שאני מכיר. זה משהו נוסף שהיה נכון אז כפי שהוא נכון גם כיום.
התוצאות מצביעות על כך שבאמצעי התקשורת של "הזרם המרכזי" בישראל, המתיימר להיות אובייקטיבי ומאוזן, קיימת הטיה קבועה ועקבית לטובת השמאל המשתנה לאורך זמן רק בהיקפה ובעוצמתה.זוהי מסקנת מחקר שערך ד"ר אבי גור ופורסם כספר "התקשורת ותהליך אוסלו ".
על הספר ותוצאות המחקר באתר העין השביעי:
BIR = [(2.17 + 1.5)/2-1] 100 = (3.67/2-1)100 = 83.5%
הנוסחה שלעיל מייצגת את מידת ההטיה הפוליטית של "ידיעות אחרונות" לטובת השמאל בימי ממשלת נתניהו הראשונה. הנתון הקובע מופיע בסופה: בשנים 1996-1999 היה "ידיעות אחרונות" מוטה לטובת השמאל ב-83.5%.
במחקרו בחן גור את מידת ההטיה בשישה אמצעי תקשורת מרכזיים (העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", ערוץ 2 והערוץ הראשון, גלי-צה"ל ורשת ב') לאורך מעט יותר מעשור: ממועד כניסת הרשות הפלסטינית לשטחי עזה ויריחו, במאי 1994, ועד להתגבשות תוכנית הנסיגה מעזה, כעשור מאוחר יותר. מסקנתו חותכת: כל אמצעי התקשורת שבדק היו מוטים לטובת עמדות השמאל בשיעור ניכר, וזאת אף שהם מתיימרים לפנות לכלל האוכלוסייה בישראל.
גור מצא כי לאורך כל "עשור אוסלו" היה "ידיעות אחרונות" כלי התקשורת המוטה ביותר לטובת השמאל, עם הטיה משוקללת בשיעור של 78.8% (כלומר, נטייה של 78.8% מקו ה"אמצע" הפוליטי ששירטט גור). אחריו ברשימה רשת ב' של קול-ישראל, שהיתה מוטה בשיעור משוקלל של 74.5%, ואחריהן, בסדר יורד, ערוץ 2 עם 70% הטיה, הערוץ הראשון עם 55%, גלי-צה"ל עם 43.5% ו"מעריב", שאף הוא היה מוטה לטובת השמאל, אך במידה של 34% בלבד.
ומעניין ממצא של מחקר אחר, שנערך בקרב עיתונאי ישראל על-פי הזמנת "העין השביעית", במימון המכון הישראלי לדמוקרטיה:
84% מהמשיבים לא הסכימו עם המשפט “התקשורת היא מאפיה שמאלנית”, המייצג ביקורת רווחת כלפי התקשורת בחלקים של הציבור הישראלי (רק שני עיתונאים מתוך 208 שהשיבו לשאלה זו הסכימו מאוד עם המשפט).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה