נשות מחסום ווטש מחבקות: "רק להיות שם איתם, ובשבילם" (עם משפחות הרוצחים, כמובן)

רצח משפחת פוגל הי"ד מאיתמר פוענח. כך פורסם ב 17 אפריל, 2011. הרוצחים הם:
חכים (חאכים) עוואד, בנם של נוף ומאזן עוואד וקרוב משפחתו אמג'ד עוואד, בנו של מוחמד פאוזי עוואד (ואחיה של עלא הקטנה בת ה 6) שניהם מהכפר עוורתא.

הכיתוב מתחת לתמונה: רעיה תומכת באשה שהתעלפה לנגד עינינו
ומי זו האישה הענוגה הזו? נוף, אמו של חאכים, רוצח משפחת פוגל

קואליציה של ארגונים: קואליציית נשים לשלום, לוחמים לשלום, גוש שלום, אדם ללא גבולות, יש גבול, תעאיוש-שותפות ערבית-יהודית, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית מזמינים אתכם לשני ארועים: (שניים במחיר אחד!)

נא להפיץ

שבת, 16.4.11

הנכם מוזמנים לשני ארועים

1. בקור הזדהות בכפר עוורתא, נפת שכם, בשעה 13:00 

2.הפגנה בכפר עיזבת טביב, נפת קלקיליה בשעה 11:00

ניתן להשתתף בשני הארועים או באחד מהם

1.ביקור בעוורתא.

הכפר עוורתא גובל בהתנחלות איתמר. לפני חודש נרצחה משפחה מההתנחלות; כוחות הביטחון ממקדים את עיקר החיפושים אחר חשודים בכפר עוורתא. החיפושים נעשים בדרך ברוטלית שהופכת את חיי התושבים לגיהנום. הפריצות לבתים נעשות בליווי רימוני הלם ואבנים, החיפושים נעשים תוך נקיטת אלימות השפלה, וגרימת נזקים כבדים לרכוש. בימים בהם נערכים חיפושים אחר חשודים מוטל על הכפר עוצר מלא; בתי ספר, מוסדות ציבור ועסקים נסגרים.  עשרות מבני ובנות הכפר נעצרו, חלקם שוחררו.

על כל הפעילות בכפר הוטל איסור פרסום בתקשורת הכתובה והאלקטרוני מה שהקל על כוחות הביטחון לפעול בדרך אלימה ופוגענית מבלי שיעמדו לביקורת ציבורית על מעשיהם.

דיווח מפורט יותר מצ"ב.

הסעות:

מתל אביב...

מכפר-סבא...

מירושלים...

נקודת ריכוז ויציאה, בכניסה לעיזבת טביב, (2 ק"מ מזרחית לנבי אליאס על כביש 55 ).

נסע בכלי רכב פרטיים. בעלי רכב מתבקשים להגיע לנקודות האיסוף.

הרשמה מוקדמת:יעקב-050-5733276 

קואליציה של ארגונים

קואליציית נשים לשלום  *לוחמים לשלום  *גוש שלום  *אדם ללא גבולות *יש גבול

תעאיוש-שותפות ערבית-יהודית  *הועד הישראלי נגד הריסת בתים *המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית

אבנים? האם חיילי צה"ל עברו מרובים ורימונים לידוי אבנים? או שזה ציטוט מדויק מתוך 'עדויות' הפלשתינים שכידוע אין לערער או לפקפק באמינותם?

"להיות שם איתם, ובשבילם" מתוך בלוג לא עוצרת במחסום של חגית בק, פעילה של מחסום-ווטש

11 באפריל, 2011
בבית השני, הכל היה הפוך. כנראה במכוון השאירו על מנת שיוכלו לתעד. בעלת הבית, צעירה בת 37 בדיכאון עמוק. אמש לקחו את בעלה, שני ילדיה [אחד מהם הוא לא אחר מהרוצח חכים עוואד] ובתה בת ה-14. יותר מכל היא דואגת לבתה, בגלל הגברים הנמצאים במעצר, לכך כמובן היא אינה רגילה. תוך כדי שהותנו שם היא התעלפה והיה קשה להחזירה להכרה.

את כל בני הבית הוציאו יחפים ועם הבגדים בהם ישנו. נאמר להם: יש לכם 20 שניות לצאת החוצה". השכנים נתנו לחלקם נעליים והיתר הוסעו לאי-שם יחפים. זאת לדעת הדברים התרחשו בשעה 04.00 בבקר וקר בחוץ, אך למי איכפת. לאמא של ג’ יש תינוקת כבת שנה, גם היא כמו האחרים הוצאה עם יתר בני הבית לבית השכנים. האם ביקשה פעמיים להניק את התינוקת, אך סורבה.

האם לאחר עילפונה ביקשה שנישאר לישון איתה כי היא מפחדת להישאר בבית לבד, ומאמינה שאנחנו יכולות לשמש לה חומת מגן. המשפחה כולה שומרת על האם, היא נראית במצב קשה ביותר. הם לא מפסיקים לספר ולדבר על מה שקרה, יש שכועסים ולא מבינים, ויש שעצובים עד כאב בחזה.
עזבנו מדוכדכות ומבויישות, באין יכולת לסייע, אלא רק להיות שם איתם, ובשבילם.

הביקור המדובר הוא אצל משפחתו של חאכים עוואד, אחד משני הרוצחים של משפחת פוגל באיתמר:
האם נוף האב מאזן עוואד, שני בנים שנעצרו הם ג'ורג' מאזן עוואד(19) וחאכים מאזן עוואד (17), אחותם ג'וליה מאזן עוואד(14) המכונה ג' נעצרה (ושוחררה מאוחר יותר) גם היא.
ועוד משהו על בעלה ובנה של נוף, מאזן: הלה היה מחבל ב'חזית-העממית', שבסוף שנות ה-90 ישב בכלא של הרשות הפלשתינית בגלל רצח על רקע כבוד המשפחה. לא מסיבות לאומניות. הוא רצח את בת-דודתו ושרף את גופתה. חאכים, בנה הגוזל, היה מעורב לפני חצי שנה, באוקטובר 2010, בדקירת צעירים מכפרו על רקע סכסוך אישי.

כל מה שנותר לשאול הוא: ואצל ניצולי השחיטה ממשפחת פוגל כבר היית?...

רק שלא נדע – או מה באמת קורה בעוורטא פורסם ב 07/04/201

המשפט הפותח: "רציחת בני משפחת פוגל בהתנחלות הלא חוקית איתמר קורעת לב". התייחסות קצרצרה, יציאה ידי חובה, גם בתוכה הצליחה להכניס את הפרט החשוב כל כך שהנרצחים (בגינם הלב נקרע) לא רק שהיו מתנחלים אלא עבריינים שהתגוררו בהתנחלות לא חוקית.

מכאן הם נשכחים והיא עוברת למה שחשוב באמת: "אנחנו חברות מחסום ווטש הגענו לכפר להלן חלק מהסיפורים ששמענו." [ממתי נשות מחסום ווטש נוטשות את יעודן במחסומים ועושות גם ביקורי בית?]

זו הייתה כמו מסיבת עיתונאים כאשר קייס עוואד מספר בהתרגשות על ארועי עוורטא אלו הדברים המצוטטים מפיו: קייס עוואד ברך אותנו שנוכחותנו נותנת להם תמיכה

שבת 12/3 שעה 5:30

נכנסו רכבי צבא לכפר והכריזו על עוצר... לכפר נכנסו כוחות צבא רבים (כאלפיים חיילים ויותר אולי)... בבתים הפכו את החדרים, שברו תכולה. גנבו. הכלבים רחרחו וריירו בכל מקום וטימאו(?) כך את בתיהם.

יום א’ 9:30

הכריזו שכל הגברים גילאי 15-40 ילקחו בלווי צבאי לתיכון לבנות . שם התבקשו לתת טביעת אצבע ודגימת רוק (דנ"א). 55 גברים מתושבי הכפר נאסרו ונלקחו. לא יודעים היכן הם. [רמז: כמו במשטרים חשוכים בעולם כך ידוע שמדינת ישראל 'מעלימה' ערבים כדבר שבשיגרה].

בלילה שבין שני לשלישי (29.3.2011) נכנסו חיילים לבתים, הוציאו למעלה מ-40 תושבים, כולם גברים בכל גילאים, אזקו אותם, לקחו אותם למחנה ועד 4 לפנות בוקר חקרו אותם בעוד הם אזוקים. באותה עת נערכו חיפושים בבתים, בליווי כלבים. בחלק מהם שברו, הרסו וניפצו מכל הבא ליד. כשהעז אחד מהם לומר לקצין: "יש בבית ילדים קטנים והם רועדים מפחד". ענה הקצין: "סתום את הפה". יש ילדים רבים בכפר שהתחילו לעשות פיפי בלילות.

במגרת אחד מהתושבים היו 2000 ₪. הכסף נעלם. באותו לילה הקימו 2 קרוונים על ההר, בין עוורתא לאיתמר וקראו למקום שכונת הצעירים. כך מנוצל הרצח המתועב לכבוש אדמות נוספות [דעתה האישית או שזה גם חלק מה'דיווח'?]. בדרך כלל באים בלילות קבוצות של חיילים וצועדים בסמטאות הכפר סתם כדי להזכיר מי הוא הריבון. פלסטיני בן 18 מספר שלקחו אותו מביתו בשעה 10:30 ועד 14:30 חקרו אותו במחנה (כנראה במת"ק). כשהוא התלונן שהאזיקים מכאיבים לו החוקר היכה אותו.

לטענת המתנחלים [וזו כמובן עובדה שאין עליה עוררין, כי כך מספרים לה מארחיה] ישנם 4 קברי צדיקים בכפר. לפני שהם מגיעים לתפילה הצבא מכריז על הכפר "שטח צבאי סגור". הם מביאים ספריי שחור וכותבים "מוות לערבים" על הבתים. בדרך חזרה הם זורקים אבנים, מנפצים חלונות של בתים ורכבים, שוברים מצבות בבית הקברות המוסלמי דרכו הם עוברים למסגד נכנסים החיילים נעולים בנעלים ומלווים בכלבים. חיילי משמר הגבול עוברים ברכב ומשמיעים ברמקול קללות בערבית.

הם סיפרו על גניבת כספים ע"י החיילים היו מקרים של גניבת סכומים גדולים, למשל: עשרת אלפים ש"ח היו גם גניבות של זהב. מצבם הרגשי של הילדים בכפר קשה מאד, הם פוחדים לישון בלילה וכל רעש מקפיץ אותם אחד מהגברים סיפר כי כאשר בנו רואה חייל הוא נכנס לארון.

בקרנו בבית אישה [סבתו של הרוצח, "אלחאג'ה פאוזייה. היא אישה חזקה שגידלה 15 בנות ובנים. המקומיים קוראים לה "אם אל-שאהיד", אצל סמיח ג'בארין, תחקירן שטח בעמותת רל"א] ששני בניה נעצרו פגשנו אותה, את ילדיה ואת כלתה (נוף, אמו של הרוצח] והרי סיפורה.

הם התעוררו משנתם בחצות לקול רעש וכשקמו לבדוק מה קרה ראה הבן חייל מציץ בחלון, הוא בא מבית האח השני וגם ערך חיפוש בדיר. החיילים קראו לבן וציוו עליו לשתוק נכנסו לבית תפשו אותו והחלו לטרטרו, ציוו עליו לקום לשבת וכו’ לאחר שהוציאו אותו מן הבית המשיכו לעשות זאת בחוץ. אח"כ בקשו מכל בני המשפחה לצאת מן הבית. כאשר הרשו להם לחזור הושיבו אותם ובחדר הסמוך הושיבו את הבנים אזוקים ומכוסי עיניים על הארץ, החיילים ישבו על הספות התלוצצו וצחקו היו מבסוטים לדברי האם.

האם [אמו של הרוצח] תארה את התנהגותם המחפירה של החיילים אשר דרכו על המזרונים בנעליים מלאות בוץ וכאשר שאלה אותם איפה יישנו הילדים דרכו על המזרנים פעם נוספת. במהלך החיפושים פתחו ארון בו היו בגדים חדשים שעוד לא נלבשו ולידם בקבוק תרופה ,לשאלתם ענתה כי זו תרופה של בעלה, החייל פתח את הבקבוק ושפך את תכולתו על הבגדים החדשים. על הארון היו מזרנים חדשים באריזה הוא הוריד אותם פתח את האריזות, דרך עליהם עם הנעליים המלוכלכות בבוץ. את אחד הבנים הם שחררו ואת השני לקחו למעצר כשהם אומרים לו תגיד שלום לאמא לא תראה אותה הרבה זמן. [אולי כי ידעו כבר שהוא הרוצח...] אחרי שהבן נלקח מן הבית המשיכו בחיפושים, אגב חלק מן החיילים היו רעולי פנים.

נקמה זו לא נחמה, חבל, חבל ולא אנושי שזכויות אדם (גם אם הוא פלסטיני ) אינן בראש סולם העדיפויות של הכוחות הישראליים. התנהגות כזאת מקדמת את הטרור ולא נלחמת בו.

אף לא פקפוק קל שבקלים לגבי מהימנות הסיפורים ואמינות העדים. נאמנות חסרת פשרות לאג'נדה כפי שמגדירה אותה (מתוך האתר של הארגון) אחת ממקימותיו:
"מדובר פה בכיבוש - הוא מרושע ולא מוסרי, ועלינו להתייצב באופן חד משמעי וללא הסתייגויות לצד המתנגדים לו."

דיווחים מזועזעים נוספים:
יעקב מנור: "דו"ח ביקור בכפר עוורתא"

הגעתי לעוורתא יחד עם זכריה סדה ביום ראשון 10 באפריל... את הזוועה שראינו בבית משפחתו של מוחמד עוואד לא ניתן לתאר אלא כפוגרום לשמו; נקמה פרימיטיבית וברוטלית שתכליתה הטלת מורא ופחד בלב התושבים... עלא מספרת: "לקחו לי את השמיכה, והיה לי קר נורא ומאד פחדתי וכך עמדתי בחוץ עד שהחיילים הלכו". מאג'ד מספר: "אזקו אותי, כיסו את עיני והכו אותי ואני בסך הכל ילד צעיר ומה פשעתי?"

האב מוחמד, בן 45, הבן מג'די, בן 20 תלמיד שנה ג' באוניברסיטה [רוצח התינוקת הדס פוגל ז"ל], הבן אמג'ד, בן 19 תלמיד שנה א' באוניברסיטה והבן חאכם, בן 17, נעצרו. בן הדוד היימן, בן 21, נעצר גם הוא. האם טוענת שנלקחו ממגירה בארון 2,500 דינר ו-5 טלפונים ניידים. האם שמעה נראתה שבורה, הלומת צער ויגון. מעיני הילדה הקטנה עלא נשקפה אימה... אין פלא שהוטל איסור פרסום על כל מה שקורה בכפר. תחת המעטה הזה ניתן לעולל כל תעלול ללא ביקורת.

ענישה קולקטיבית בעוורתא, מדווח סמיח ג'בארין, תחקירן שטח בעמותת רופאים לזכויות אדם: "הצעקה הגדולה מכולן בקעה מגרונה של פאוזייה. זה היה כשהבינה שהחיילים שברו לרסיסים את תמונתו הממוסגרת של ג'יברין, בנה השאהיד."
International Solidarity Movement - (הארגון בו היתה חברה רייצ'ל קורי):
כאן סיפורה של עלא הקטנה עולה מדרגה, החיילים בעטו בה, השמיכה שנקרעה מעליה אינה מוזכרת כלל. גם סיפור גניבת הכספים כנראה לא הוזכר...

Halaa aged 6, kicked by soldiers as they raided her home

ביום שישי ה' באדר ב', 11 במרץ, סמוך לשעה 3 אחר-הצהריים, נפגשו חכים ואמג'ד וסיכמו לצאת לפיגוע באיתמר באותו לילה. סמוך לשעה 9 בערב, יצאו השניים לכיוון איתמר.

הם פנו לבית משפחת פוגל, על פי עדותם בשב"כ, הודו השניים כי הבחינו מבעד לחלון שבבית ישנם ילדים.

עם כניסתם רצחו את יואב בן ה-11 ואת אלעד בן ה-4. משם פנו לחדר בו ישנו אודי ורותי פוגל הי"ד עם התינוקת הדס. אודי ורותי התעוררו מהדלקת האור, וניסו להיאבק ברוצחים. אודי הי"ד נדקר למוות. רותי הי"ד נדקרה – וגם נורתה למוות מרובה ה- M-16 שנגנב קודם מהבית של השכן. הם לא הבחינו בהדס התינוקת, שישנה בשלווה. הם גם לא זיהו את ישי בן השנתיים וחצי. חכים ראה את רועי בן ה-8, אבל הוא כבר היה בתחושה שעליהם להימלט ללא עיכובים נוספים, ולא עשה דבר. אמג'ד, כעדותו, לא הבחין ברועי. השניים יצאו מהבית.

בחוץ הם התווכחו ביניהם אם לסגת או להמשיך בפיגועים בבתים אחרים. חכים ביקש לחזור מיד לכפר. אמג'ד התעקש שהוא רוצה נשק נוסף. הוא חזר לבית, ואז שמע את בכיה של התינוקת הדס. על פי עדותו בשב"כ, הוא היה מוטרד מכך שבכי התינוקת יישמע בחוץ ויזעיק כוחות, ודקר למוות את הדס הי"ד. הוא לא זיהה את רועי וישי, שהמשיכו לישון. בעדותו אמר שאם בשלב הזה היה רואה את השניים, היה רוצח גם אותם.

השניים סירבו להביע חרטה על הרצח. לגבי רצח הילדים אמרו כי מבחינתם אין הבדל בין מבוגרים לילדים. כולם ישראלים ויהודים.

קטע מתוך בלוג של אחד, שמאלן אנונימי, הצצה לתמונת עולם שמסבירה אולי את הטמטום:
חלק ראשון של הפוסט:
בבוקר ה27 במאי 1942 נסעה מכונית פתוחה בכבישים המתפתלים של האזור המקיף את פראג. כאשר חלפה המכונית על יד תחנת האוטובוס בכפר לידיצה, נזרקה לעברה פצצה אשר פצעה את אס-אס אוברגרופנפיהרר ריינהרד היידריך... כ-13,000 בני אדם נעצרו כחלק מחקירת ההתנקשות... אך זו היתה רק ההתחלה: ב 9 ביוני השתלטו כוחות צבא על לידיצה, לקחו 85 ילדים ו195 נשים למעצר והוציאו להורג 199 גברים.
חלק שני של הפוסט, ההקבלה:
לפני מספר שבועות בוצע רצח אכזרי בהתנחלות איתמר, בו איבדו את חייהם חמישה מבני משפחת פוגל. מאז הרצח הפכו חייהם של אלפי תושבי הכפר הסמוך, עוורתא, לגיהנום...
חלק שלישי, להלן החיבור:
הכיבוש מכתיב במידה רבה את סדר היום של מדינת ישראל, הרבה יותר מכל נושא אחר. השילוב המסוכן של תחושת העליונות הגזעית, השליטה בפועל בעם אחר... זהו אינו מוסר אנושי, אלא מוסר יהודי קסנופובי ומסוכן, אשר רואה ברצח תינוקות [והוא לא מתכוון לרצח התנוקת הדס פוגל ז"ל] אקט מלחמה לגיטימי, כל עוד הם אינם יהודים, כמובן.
...התהליך שעוברת ישראל בראשות המתנחלים והימין הוא נאציפיקציה של הכיבוש... תהליך שאם לא יעצר יוביל אותנו באותה דרך בה הלך העם הגרמני לפני 70 שנה... במשפטי נירנברג אמר הרמן גרינג... "...אותו הדבר עובד בכל מדינה".

ויש גם את הבלוג: כבשה שחורה, לשחרר את האסירים הפוליטיים נאג'י ובאסם תמימי. תשוחרר פלסטין (כן, זהו שמו המלא של הבלוג). אפשר למצוא שם קישורים נאים לפי סדר כרונולוגי, שאסף הבלוגר לדברים שנכתבו על הנעשה בכפר עוורתא. "ערב בפלורנטין, השותף הצעיר יותר יושב על השטיח בחדרי... השיחה שלנו התחילה בפיגוע באיתמר, או ליתר דיוק בפעולות של הצבא בעוורתא מאז הרצח." (גם ברשימת הקישורים, הרצח מצויין ללא קישור, טוב, מה זה כבר מעניין?)

הבלוגר הוותיק (לפעמים מכונה גם עיתונאי) יוסי גורביץ באתרו החברים של ג'ורג':

(12 אפריל, 2011) הסיפור על מה שקורה בעוורתא מתחיל לחלחל לתקשורת הכללית, אם כי זו ממשיכה למכור צ'יזבטים של מערכת הבטחון, כמו הטענה שבקרוב תחול התפתחות בחקירה. בפועל, מיישמת מערכת הבטחון את החזון של אביחי רונצקי על עוורתא: ענישה קולקטיבית לתושבי הכפר.
ככה לא מתנהלת חקירה... לכל היותר הוא יטביע את החוקרים הבודדים במידע שהם לא יוכלו לאושש ויוביל אותם למרדף אחרי הרוח... אז מה קורה פה? מתגנב החשד שמה שקרה ברצועת עזה ב-1990 קורה עכשיו בגדה. המעצר, בעיקר של הנשים, מיועד להפחדה, אין שיטה טובה יותר, יודע כל משטר חסר מעצורים, מאשר לקחת בני המשפחה כבני ערובה. אם זו השיטה, עד כה היא לא עובדת. אולי בגלל שהחמושים [הכוונה לחיילי צה"ל, כך הוא מכנה את החיילים לאורך כל הפוסט] והשב"כ מחפשים במקום הלא נכון.

בפוסט אחר הוא כותב:
ועוד דבר אחד: ראוי להתייחס לשמועה הפלסטינית הזו, על כך שהרצח באיתמר בוצע על ידי עובדים תאילנדים, לא פלסטינים. צריך לומר שני דברים: קודם כל, שעל פי מצב העדויות כפי שהוא קיים כעת, אי אפשר להפריך את השמועה הזו. ההנחה הישראלית האוטומטית – אמנם, הסבירה מאד – היתה שמדובר בפיגוע, אבל אין לכך בינתיים הוכחות חד משמעיות. שנית, משהו מדאיג יותר: מי שחוקר את הטבח באיתמר הוא השב"כ, שכפוף ישירות למשרד ראש הממשלה... הוא מוציא את ראש הממשלה כטמבל פאניקרי והיסטרי. לא שזה יהיה חדש למישהו... התוצאה תהיה לחץ כבד על חוקרי השב"כ להטות את החקירה, ולמצוא איזה שעיר לעזאזל, או להשתיק את תוצאותיה. ההיסטוריה של הארגון מעידה שהוא לא טוב בעמידה בלחץ מצד ראש הממשלה.