טדי (Theodore Herman Bachenheimer) נולד בבראונשוויג (גרמניה) ב 23 באפריל 1923. למשפחה יהודית.
אביו - וילהלם באכנהיימר היה מוסיקאי ויהודי, אמו - קטרינה, היתה שחקנית (גרמניה כנראה בת למשפחה לא יהודית). לאחר עליית הנאצים לשלטון, כאשר החלו ההתנכלויות ליהודים, ברחה המשפחה מגרמניה ובשנת 1933 היגרה לארה"ב בהזדמנות הראשונה שהיתה להם.
ב 1941, לאחר מתקפת פרל הרבור, טדי, עכשיו אמריקאי לכל דבר, התנדב ליחידת העילית החדשה בצבא הצנחנים והוצב בחטיבה 82, גדוד 504, אחד הגדודים האגדיים בתולדות צבא ארה"ב.
לאחר שנה של אימונים, במרץ 42', יחידתו הוטסה לסיציליה, שם היו אמורים לצנוח. לאחר טיסה בגובה נמוך שבמהלכה הופלו מספר מטוסים ע"י אש נ"מ כבדה, הם הגיעו לאזור ההצנחה. באכנהיימר וחבריו קפצו במהירות מהמטוס, בהגיעו לקרקע סקר את הסביבה, טען מחסנית בתת המקלע שלו, והחל לצעוד לאורכה של גדר שתחמה את השדה שבו צנח. ברגע שבו יצא מהמסתור אל השדה הפתוח, התגלה ע"י חייל גרמני ובטרם הספיק להסתובב לכיוונו הוקף ע"י תריסר חיילים ונשבה.
באכנהיימר שהבין כל מילה ובהבינו שהגרמנים מבולבלים מהמתקפה, החליט לנצל את ההזדמנות ולברוח. ההזדמנות לא אחרה לבוא: תוך כדי צעידה הם פגשו בקבוצת גרמנים נוספת ששבתה מס' חיילים. בעת ששתי הקבוצות אוחדו, באכנהיימר ניצל את המהומה, פסע הצידה בחסות החשיכה והחל ממטיר הוראות בגרמנית על הזקיפים ששמרו על השבויים. הטור המשיך ללכת כשבאכנהיימר לצידו, ובעת שעצרו למנוחה הוא אמר לזקיף הגרמני שלצידו "שמור על בני הבליעל האלה, הם ינצלו כל הזדמנות להמלט". לאחר מנוחה קצרה, טור השבויים המשיך לצעוד, והפעם בלי באכנהיימר שנעלם לתוך מעבה היער. תוך שעתיים הוא חבר לכוח אמריקאי, וחזר להלחם.
בחודשים הבאים, באכנהיימר התמחה במה שמכונה "חטיפת לשונות", כלומר חטיפת חיילי אויב במטרה לקבל מהם אינפורמציה. הוא נכנס ויצא עשרות פעמים לתוך שטחי האויב, וסיפורים מופלאים על אומץ ליבו ועל עשרות החיילים הנאצים שחיסל התפשטו בקרב כוחות הברית.
באחת הפעמים הוא חדר לבסיס גרמני, התנדב לשמור בעמדה מרוחקת עם עוד חייל, ובעת ששניהם היו לבד ושוחחו, שלף לפתע אקדח ושבה את החייל המופתע.
בהזדמנות אחרת התגנב לעיר עם עוד חייל אמריקאי דובר גרמנית, ושניהם הוזמנו ע"י הגרמנים לסעודה דשנה של נקניקיות ותפוחי אדמה. כשנמאס לו מהמשחק, אמר למארחו הגרמני שיאכל היטב כיוון שזו סעודתו האחרונה. הגרמני שניסה להגיע לרובהו נורה באותה שנייה בצווארו, ובאכנהיימר וחברו חזרו ליחידתם.
The G.I. GENERAL
בעת מבצע הנפל "גינת שוק" בהולנד, בספטמבר 44, הוצנח כוח עצום של עשרות אלפי לוחמים בהולנד הכבושה. הגרמנים, שציפו להתקפה הזו (יש אומרים שעקב הלשנה של בוגד הולנדי), חיכו לצנחנים ובצעו בהם טבח המוני. באכנהיימר, אמיץ כמו תמיד, נחלץ מהתופת: הוא מצא זוג אופניים, ופרץ דרך הכוחות הגרמנים שכיתרו אות יחידתו לעבר העיר ניימיכן (Nijmegen). יחידה גרמנית דלקה בעקבותיו לתוך העיר וכיתרה אותו בתחנת הרכבת. הקריאות שהופנו אליו ברמקול להכנע לא הרשימו אותו, הוא התחמק מרודפיו בזחילה מתחת לקרונות, ונעלם בסמטאות העיר. "אני החייל האמריקאי הראשון שההולנדים ראו", הסביר, "ולא רציתי להותיר עליהם רושם רע".
באכנהיימר הפך למנהיגם של 300 לוחמי מחתרת הולנדים בעיר, ובין השאר, גם של קציני מודיעין בריטים ששהו בה. הגרמנים שלטו באזור, אבל חייליו של באכנהיימר שמונה להיות מושל העיר ידעו על כל תנועה שלהם, והעבירו מידע לבעלות הברית. גם לאחר כיבושה של הולנד בידי האמריקאים הוא המשיך להיות מושל העיר, ואף גנרל לא פעל באזור מבלי להתייעץ עימו קודם. יום אחד, כשאחד המפקדים הבכירים הביע תמיהה כיצד טוראי פשוט בן 22 הוא מפקד העיר, הוחלט לזמנו לראיון ולהעניק לו דרגת קצונה קרבית. באכנהיימר הופיע לפגישה במוקסינים, דגמ"ח קרוע וכובע גרב. הרעיון להפוך אותו לקצין נגנז באותה שנייה.
תוך כדי ביצוע תפקידו כמושל ניימיכן, המשיך בפשיטות המפורסמות שלו מעבר לקווי האויב, הפעם כבר בתוך גרמניה עצמה. באחת הפשיטות הוא נתקל בכוח גרמני של חיילי S.S, ונהרג בקרב.
שנה לאחר מותו, באכנהיימר, שכבר הפך לאגדה הונצח בדרך נוספת: סדרה של חוברות קומיקס שמטבע הדברים עסקו במלחמה, תיארה גיבורי מלחמה אמריקאים מפורסמים. באחת החוברות תואר סיפורו, תחת הכותרת "החייל שהיה לגנרל".
גירסה מורחבת על נסיבות מותו (בחלקה מתוך ww2awards.com):
ב 16 אוקטובר 1944 הוא נתפס ביחד עם קפטן פיטר בייקר מה IS-9 ב'בית בטוח' של המחתרת ההולנדית של Tiel (כפר דרומית מערבית ל- Arnhem) ושהו בחווה של איש המחתרת פקו אבּנס (Fekko Ebbens), החווה שימשה כמפקדת המבצע.
הם היו חלק ממבצע "תחנת-רוח" (Windmill) מבצע חילוץ והברחה של טייסים וחיילים בריטים שנשארו מאחורי הקווים בהולנד הכבושה לאחר המבצע הכושל "גינת השוק".
מי שבגד והסגיר אותם היה כנראה אדם בשם Johannes Dolron שנשלח מאוחר יותר לכלא.
באכנהיימר נורה ע"י הגרמנים ליד הכפר 'tHarde ב 22 באוקטובר תוך כדי נסיון הבריחה האחרון בחייו.
וגירסה נוספת מwww.teunispats.nl:
בליל ה 16 אוקטובר 1944, הקיפו הגרמנים את החווה. באכנהיימר וקפטן פיטר בייקר, טייס בריטי מ IS-9, נתפסו בשנתם ונעצרו עימם נעצרו עוד עשרה, שהיו ברשימה שהחזיקו הגרמנים. אין ספק שהיתה הלשנה.
למחרת, הובאו כולם לכפר ליד 's-Hertogenbosh ונחקרו במשך שעות.
ב- 18 לאוקטובר הם הועברו למחנה שבויים ב Culemborg מכאן הם צעדו אל מחנה השבויים הבא ב Amersfoort.
ב- 21 באוקטובר הם הועלו לרכבת בדרך ל Fallingbostel שבגרמניה. בין Harderwijk ו Nunspeet (עדיין בהולנד) הוא הצליח לברוח עם שלושה צנחנים בריטים.
אולם, למחרת נתפס שוב על ידי הגרמנים. באותו הערב, בסביבות השעה תשע, שמעו אנשים שגרו באזור שתי יריות. למחרת בבוקר הם מצאו גופה על הכביש. היה זה טוראי ראשון, תיאודור הרמן באכנהיימר:
השלט שמוצב במקום בו נורה:
אנשי האזור לא ידעו עליו דבר, אך במקום בו נמצאה גופתו הציבו שלט לזכר הנרצח. רק בשנות ה 80 נודע להם שהיה יהודי אז שינו אותו והוסיפו לשלט מגן דוד עם הכיתוב בעברית: תצנבה.
הוא נקבר ב- Oldebroek שבהולנד.
ב 1946 הועברה גופתו לבית קברות צבאי בבלגיה.
ב 1949 הגיע למנוחתו האחרונה בבית הקברות היהודי "בית עולם" בהוליווד, שם הוא קבור לצד הוריו (מכאן שאמו בכל זאת היתה יהודיה לפחות במותה) בקבר מספר 81.
השאיר אחריו אישה, אתל (מרפילד), Ethel Lou Murfield, לה נישא חודש לפני שנשלח לאירופה (פברואר 1942).
פקו אבּנס (Fekko Ebbens) איש מחתרת Tiel בחוותו נתפסו, הוצא להורג בידי הגרמנים ב- 14 נובמבר 1944.
הוצאתו להורג היתה בעצם תוצאה של פעולה של אנשי מחתרת (אחרת) שתקפו חייל גרמני ולקחו את נשקו, החייל לא ניצל אך שלטונות הכיבוש הגרמנים לא וויתרו ובחרו חמישה עצורים שהיו בידם בבית הכלא באוטרכט, בהם גם אבּנס והוציאה אותם להורג כפעולת עונשין.
קישורים נוספים:
www.aboutfacefilm.com
www.ww2awards.com
www.oorlogsmusea.nl/
www.go2war2.nl/
תגובה 1:
תודה על ההרחבה לגבי נסיבות מותו של באכנהיימר. אני אוסיף אותן בפוסט המקורי.
הוסף רשומת תגובה