ההובִּי הסלוני החדש - יצירת עם ערבי חדש, מאת: נתן אלתרמן (1970)

27.2.1970

מהי ציונות

ישראל היא המקום בו מממש העם היהודי – ולא היהודים "סתם" - את זכותו להגדרה עצמית.

הציונות היא המסד האידיאולוגי של מכלול הגישות לפיהן יהודים אינם רק בני קהילה דתית אלא גם בני קהילה לאומית תרבותית והיסטורית; כי הדרך לשימור קהילה זו היא בחיזוק לכידותה; כי קיום יהודי רק כמיעוטים בין עמים אחרים עלול להביא לדלדול הקיום היהודי, לרדיפות או לטמיעה; כי לכן יש ליצור מקום בו יהודים לא יישלטו בידי אחרים, שיוכל להוות גם מרכז רוחני ותרבותי ליהדות כולה; וכי בשל הקשרים ההיסטוריים, התרבותיים והדתיים של היהדות והיהודים לארץ ישראל – מקום זה חייב להיות בציון. והאידיאולוגיה הזו הגיעה להישג אדיר כאשר מימשה את מטרתה. ועתה, לאחר הקמת המדינה, היא צריכה להמשיך להיאבק על קיום התנאים בהם יוכלו יהודים לחיות בביטחון ובכבוד בחברה בה הם נהנים מהגדרה עצמית לאומית.

כל מי שמאמין באלה הוא ציוני. משם מתחילות המחלוקות, הרבות והעמוקות, שליוו את התנועה הציונית עד הקמת המדינה וממשיכות ללוות אותה עד עצם היום הזה.

רות גביזון: ציונות היא בהחלט אידיאולוגיה

תזכורת
בן גוריון (מתוך עדות בפני הוועדה המלכותית - 'ועדת פיל'):

זכותנו ביחס לארץ ישראל נובעת לא מהמנדט ומהצהרת בלפור, היא קודמת לאלה. ... התנ"ך הוא המנדט שלנו, התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא הוא המנדט שלנו. זכותנו ההיסטורית קיימת מראשית היות העם היהודי, והצהרת בלפור והמנדט באו לשם הכרת הזכות הזאת ואישורה. הרי נאמר בפירוש בהצהרה ובמנדט, שהעמים מכירים בזכותו של העם היהודי "להקים מחדש את ביתו הלאומי". ...
זכותנו זו איננה דבר חדש, עובדה היסטורית חדשה...
המנדט אישר, כי זכותנו ניתנה לא ב- 1917 או ב- 1922; בשנים אלה הוכרו קשרינו ההיסטוריים עם ארץ ישראל ואושרה גם מנימוקים אחרים זכותנו להקים מחדש את ביתנו הלאומי, לבנות מחדש דבר שהיה לנו בעבר ושהיה שלנו במשך כל ההיסטוריה של העם היהודי - ולא דבר חדש הוא זה שאנו באנו לייסדו. ...
ואני רוצה לבאר מדוע דווקא בארץ ישראל. לא משום שאנו כבשנו פעם את הארץ - עמים רבים כבשו ארצות שונות ואיבדו אותן אחר כך, ואין כל תביעה וכל זכות על אותה ארץ שכבשו פעם. אולם זכותנו אנו על ארץ ישראל מיוסדת על שני נימוקים, שאין להם אח ותקדים בהיסטוריה - ראשית: ארץ ישראל היא הארץ היחידה בעולם, שהיהודים - בתור אומה או גזע ולא בתור יחידים - יכולים לראותה כארצם, כארץ מולדתם ההיסטורית. שנית: אין עם או גזע אחר בעולם - ואני מדגיש 'עם' ולא סתם 'אוכלוסים' או 'חלק של עם' - הרואה בארץ זו את ארץ מולדתו היחידה. כל תושבי ארץ ישראל בלי הבדל הם בניה של הארץ ויש להם זכויות שוות בארץ, לא רק בתור אזרחים, אלא גם בתורת בני הארץ היושבים בה, כלומר - זכותם באה להם באשר הם תושבים בארץ. ולנו הזכות על ארץ ישראל בתור יהודים, בתור בני ישראל, בין אם כולנו נמצאים כבר בארץ ובין אם עוד לא כולנו כאן. ... אנו בני העם העברי וזו ארץ מולדתו היחידה של העם העברי, ורק משום כך יש לנו זכויות על הארץ הזאת.

( במערכה , עדות בפני הוועדה המלכותית ('ועדת פיל'), 7.1.1937; א' , 77 - 79)