‏הצגת רשומות עם תוויות חברון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חברון. הצג את כל הרשומות

מה עשה אבא של הפליטה שרה, בת למשפחת ג'אבר המכובדת מחברון, בשנת 1929?



שרה ג'אבר, פליטה פלשתינית, בת 92, משתתפת בהפגנה למען "זכות השיבה":
שרה'לה: אני מחברון, ממשפחת ג'אבר.
מראיין: מה שמך?
שרה'לה: שרה מוחמד אוואדה ג'אבר.
מראיין: בת כמה את?
שרה'לה: בת 92.
מראיין: אז את זוכרת את יום ה 15 במאי 1948, יום הנאכבה?
שור'לה: למה שלא אזכור? שאללה יעזור לנו. אני מקווה שנשכח את אותם ימים. ברצון אללה, אתם תקברו ותטבחו ביהודים במו ידיכם. זה רצון אללה, אתם תטבחו בהם כמו שאנחנו טבחנו בהם בחברון.
מראיין: מה היום הזה אומר לך? את חיה 63 שנים מאז הנכבה? את חווית את כל הנכבה...
שרה'לה: ...אני חייתי בתקופת הבריטים, אני חייתי בזמן הטבח של היהודים בחברון. אנחנו, אנשי חברון, טבחנו ביהודים. אבא שלי טבח בהם, והביא הביתה כל מיני דברים [שבזז מהם]...
מראיין: תודה רבה...

אולי כדאי שהחברים ב"שלום עכשיו" יעדכנו את הנרטיב?


66 יהודים נרצחו ב 1929  - זהו רצח.
26 מוסלמים נרצחו ב 1994 - זהו "טבח מערת המכפלה".
ומי היו הרוצחים ב 1929? ערב רב, כל מיני "פלסטינים תושבי הסביבה", בשום אופן לא מתושבי חברון!
ובזכות מי ניצלו חייהם של היהודים שלא נרצחו? - בזכות "השכנים" - תושבי חברון שסיכנו נפשם ונתנו להם מחסה.

וחוץ מזה למוסלמים וליהודים אבות ואמהות משותפים:
מילא אברהם (אבי ישמעאל) אבל גם שרה, גם יצחק ורבקה וגם יעקב, רחל ולאה. (גם שנים עשר אבות השבטים, גם מוסא-משה, גם דאוד-דוד וכן הלאה).
הכיצד?
כי על פי האיסלאם כו-לם היו בכלל מוסלמים מקדמת דנא. היהודים והנוצרים אינם אלא פרק שולי בהסטוריה, סטייה ועיוות, לכן הפכו לקופים וחזירים. מוחמד, אחרון הנביאים, תפקידו להחזיר את כו-לם לחיק לדת האמיתית: האיסלאם.
"שלום עכשיו" רק נותנים כבוד לאמונה של האחר...

50 אלף מארק זו היתה משכורתו החודשית של אל-חוסייני, המופתי הגדול של ירושלים, מגרמניה הנאצית

 
הימלר וחאג' אמין אל חוסייני

סקירת מסמכים סודיים שנחשפו לאחרונה סוכמה בדו"ח ממשלתי שפורסם בשישי האחרון בידי הארכיב האמריקאי הלאומי. הדו"ח חושף פרטים על יחסי העבודה הקרובים בין מנהיגי הנאצים למופתי הגדול של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני. חוסייני טען מאוחר יותר כי ניסה לקבל מקלט בגרמניה רק כדי להימנע ממעצר בידי הבריטים. למעשה, קובע הדו"ח, המנהיג המוסלמי קיבל "סכום עתק" של 50 אלף מארק בחודש. לשם השוואה, קצין גרמני קיבל 25 אלף מארק בשנה באותה תקופה. כמו כן, המופתי גייס בחריצות מוסלמים לשורות האס-אס, והובטח לו כי יוכתר כמנהיגה של פלסטין לאחר שהכוחות הגרמניים יגרשו את בריטניה מהאזור וישמידו יותר מ-350 אלף יהודים שחיו באותו זמן בארץ ישראל.
לפי מחברי הדו"ח, ב-28 בנובמבר 1941, אמר היטלר לחוסייני כי הכוח האפריקאי והכוחות הגרמניים שהוצבו בקווקז ישחררו את הערבים במזרח התיכון, וכי מטרתה היחידה של גרמניה תהיה להשמיד את היהודים החיים באזור.
הדו"ח מפרט כיצד חוסייני עצמו הורשה לברוח לסוריה אחרי המלחמה וכיצד בכירים בממשל הנאצי נמלטו מגרמניה והפכו ליועציהם של מנהיגים ערבים אנטי-ישראלים, "והיו מסוגלים להמשיך לטפח ולהעביר לאחרים אידיאולוגיות נאציות גזעניות ואנטישמיות". חוסייני מת בביירות ב-1974. (הארץ)

 
חוסייני בפוסטר לעידוד הגיוס של מוסלמים לצבא הנאצי

בפרע פרעות מגילת הדמים - טבח חברון

בתוך סופת דם ואש חרבה קהילת חברון היהודית. תוך שעתיים של שחיטה והרס. חרבה ונמחקה הקהילה היהודית העתיקה ביותר בארץ-ישראל. עמל דורות אשר הושקע בחברון, באהבה ובגעגועים, במרץ ובכסף, נשמד ונמחק עד היסוד. בשעתיים אלו נערך הטבח המחריד ביותר שעבר על כל בלהות הדמיון, והעיר הקדושה - מקום משכן אבות האומה - הוכתמה בכתם קלון נצחי, כתם שחור מדם קדושים וטהורים אשר לא ימח לדורות. באותיות אדומות מדם ולוהטות מאש נחרת הדף השחור בתולדות יישובה של ארץ-ישראל העברית, יום י"ח במנחם-אב, תרפ"ט, יישאר לנצח כיום שבו הפכה עיר האבות לעיר ההריגה.
מתוך "ספר חברון", ירושלים תש"ל בעריכת עודד אבישר (לא לבעלי לב חלש):

שמועות ועלילות

כרעם ביום בהיר בא האסון הגדול על עיר האבות השקטה. מרכז ההסתה והשיסוי שבירושלים עשה את עבודתו בחשאי בכל פינות הארץ, וגם בחברון. נמסרו ידיעות על הכנות הערבים להתקיף את היישוב היהודי בארץ. בירושלים ובשאר ערי הארץ שררה מתיחות רבה אולם יהודי חברון בטחו בשכניהם הערביים ולא עלה על דעתם להתכונן לקראת הבאות.

יום לפני הפרעות פשטו שמועות על מכתב הסתה שבא מירושלים. אך יהודי חברון לא שמו לב לשמועות אלו; איך יבגדו בהם שכניהם וידידיהם, אשר כל רעה לא נעשתה להם על ידי היהודים - ומה גם שבכל הפרעות שהיו בארץ-ישראל לפני כן לא קרה בחברון דבר - ונכבדי הערבים, הלא הבטיחו תמיד כי שקט גמור יהיה ורע לא יאונה.

עד כמה בטוחים היו אז יהודי חברון ביציבות היחסים עם שכניהם הערבים, תלמד העובדה, שהרב אורלינסקי זצ"ל, רב דזכרון-יעקב, בא ביום החמישי, אחרי הצהרים, לחברון יחד עם אשתו הרבנית, כדי לחוג בשבת זו יחד עם חתנם א"ד סלונים ובתם, את שמחת כלולות הבת הצעירה, שחופתה היתה יומיים לפני כן בתל-אביב, ולמחרת, ביום הששי, היו צריכים להגיע לחברון החתן והכלה עצמם. - אך הדברים התפתחו אחרת.